לפני שנתיים. 27 ביוני 2022 בשעה 3:56
בוקר העיניים כבויות אינם בוהקות המבט פשוט מבט פעימות הלב ומחשבות שעל אחר שעל של דרך אחרת של נתיב שאינו דומה לאתמול שלשום המילים נכתבות ונכתבות להן ממקום הכי עמוק שיש בי בתוכי בוקר השמש זורחת וקרניה מאירות את העולם שמסביבי בוקר שאינו דומה לאותם בקרים בוקר של הירהור עצמי עם עצמי האם הרגשה זו עוברת עם תחילתו של יום חדש או שמא הרגשה זו תימשך לעוד בוקר העיניים מביטות מנסות לצחוק כמו תמיד להקרין את מה שיש בתוך העומק ולתת למבט לחייך חיוך של בוקר מקווה שהרגשה זו לא עובדה והרגשה חולפת לה עם המשך היום