|
|
|
מקבלים הודעה להביא למפגש סלט ו 25 ביצים.
בזמן נורמאלי זה מאוד ברור שמדובר על ביצים קשות
אבל היום זה ממש לא ברור והתחיל ויכוח בין האם מדובר
בביצים קשות לביצים רגילות כלומר חיות.
הוא צוחק עלי וזה ממש לא יפה כי לא צוחקים על אנשים
שמתנהלים בשבועיים אחרונים על כדורים נרקוטיים חזקים
נכון?
הוא עוד מספר לאחרים והם מחייכים ורק בגלל
הכבוד אלי ואליו הם רק מחייכים ולא צוחקים.
מזל שהם מודעים למצבי הלא קל.
מעירה אותו שנלך לישון במיטה, והוא פתאום נכנס ומחליט לקרוא ספר.
מילא לקרוא ספר אבל עם הטוסיק המגרה אלי? והוא חושב שאצליח להתאפק?
אז הוא קורא, ואני? אני מלטפת עם האצבעות,הציפורניים והלשון.
והוא? מחייך אך ממשיך לקרוא.
אז לאחר מפלתי החלטתי ללכת לישון, ומה אז קורה?
דווקא אז הוא מסתובב אלי ומחליט לגרות, נאבקת איתו אך כצפוי הוא הצליח
לרתק אותי ולעשות בי את זממו :-)
עד אשר לא הגעתי למצב של ספייס הוא לא הפסיק לגרות ולהגמיר אותי.
נסחפתי מתוך הספייס לשינה מתוקה :-)
מזל שהשבוע זה שבוע קצר ונהייה 4 ימים צמודים 24/7
כל הזמן רוצה להיות צמודה אליו.
כיף להתחיל כך שבוע חדש :-)
אז סגרתי חשבון.
לפני אי אילו שנים
הייתי אמור לבקר אצל אזוקה
נתבקשתי, והבטחתי, להביא עוגיות בבואי
אלא שכמה רגעים לפני שהייתי אמור לצאת לדרך התברר לי שהגלגלים שלי הושאלו לאחת השולטות פה
כך שנבצר ממני להתנייד.
אומנם טרחתי להודיע על נבצרותי אבל ניכר היה שזה מעשה שלא במהרה ישכח לי.
מאז
כל פעם שאני נפגש עם אזוקה
היא מזכירה לי שאני חייב לה עוגיות
היום
תפסתי יוזמה
נכנסתי לקפה נאמן המקומי
קניתי חצי קילו עוגיות
וסגרתי את החוב
אז אולי היום יש מצב לסשן בלי שהעוגיות ירבצו על מצפוני
מקסימום שירבצו בתוך בטני. או בטנה. :-)
התחלתי להתבלבל ולא מבינה מה אני עושה.
אז מה אם התחלתי במיטה ללקק אותו בגב? בגלל זה צריך
להתנפל עלי, לקשור אותי, להצליף, לגרות ולהביא אותי להמון
גמירות עד לאפיסת כוחות?
וזאת רק הפתעה ראשונה שהיתה לי !
היום נוסעים ליום הולדת ופתאום תוך כדי נסיעה הוא מצווה
לפתוח רגליים ולהזיז ידיים לצדדים כדי שלא יפריעו לו.
יד אחת על ההגה ויד שניה דואגת לחרמן אותי, ואני אמורה
לתפקד אחר כך עם אנשים ושני זאטוטים? איך אפשר ככה?
נו טוב אין ברירה, הוא רוצה (בסוד, גם אני).
כל כך מאושרת ששוב הוא בחופש ושוב נהיה צמודים.
אין לי ספק שזה הולך להיות שבוע מענין ומחרמן מאוד.
אז אהובי, תודה שוב על כל :
האושר, הפינוק, הדאגה, האהבה, הטיפול
והצחוק הרב המתגלגל כמו שלא צחקתי בחיים.
שיהיו לנו עוד הרבה שנים כאלה }{
היינו היום בסיור מרתק בבניין הקפסולה.
הם שואפים שם להיות הבניין הראשון בארץ שמקבל את תקן leed platinum לבנייה ירוקה
וכחלק מזה הם מציינים ש:
"חומרים ממוחזרים/מתמחזרים. יותר מ-60% מהמרצפות בבניין עשויות מפסולת בניין – בחירה המונעת כריה מיותרת של שיש או גרניט, ומקטינה משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה. במילוי היסודות, בתשתית הרצפות ובייצוב חלק מהמדרונות הדרומיים שמתחת למבנה נעשה שימוש בפסולת בניין ישראלית לא מעובדת, ובשאריות האספלט של החניון שהיה במגרש קודם לכן. קירות הגבס בבניין עשויים מנייר ממוחזר, וכל הפלדה ניתנת למיחזור עתידי."
המחשבות מייד נדדו לעזה
צה"ל כבר גרס את הבטון שם גריסה גסה, ראשונית.
אז ניתן לגרוס אותו דק יותר
וכחלק מהשיקום ההומינטרי לפצוח שם בפרויקט בנייה ירוקה
*רק לשם הגילוי הנאות - אזוקה לא חובבת לימונית בתה*
במשך כל השנה הוא מפנק אותי ופתאום .....
לאחר ששנה שעברה הוא כעס עלי שלא אמרתי לו
את תאריך היום הולדת העברי ....
וזה היה אתמול, והזכרתי ..... שום פינוק מיוחד !
וזה סך הכל אחרי שנתיים.
לא מגיע לו עונש?
אז מה אם נחגוג בלועזי מחר? זה פותר אותו?
או שאולי אסלח לו בגלל שבשער ימי השנה
אני מפונקת ביותר?
צריכה לחשוב על זה וצריכה לקחת בחשבון
שהיום בצהריים הוא עילף אותי אחרי
אי אלו פעמים שגמרתי.
אז עונש כפול או סליחה?
בכל מקרה תודה אהובי על כל האושר שהכנסת לחיי.
בכל יום יש כאן אזעקה ולפעמים אפילו כפולה.
לא מודאגת בשבילי אך מייד דואגת להתקשר אליו ולהזכיר
שיש להכנס למרחב המוגן ואח"כ שוב כדי לבדוק שהכל בסדר.
חושבת כבר על החופשה שלנו באילת, רק עוד שבוע וחצי :-)
אך היום כבר עדכנו אותנו שאנו צריכים להגיע לצפון הרחוק מאוד.
נופש של כמה שעות מהמרכז והשרון? לא אבל אין ברירה
אז נסתכל על הצד החיובי והוא השקט מהאזעקות:-)
שיעברו להם השבוע וחצי מהר מהר כדי שאוכל להיות צמודה
לו לטוסיק החמוד והמגרה שלו, לידיים המדהימות שעושות פלאים.
אך אל דאגה אני לא נשארת חייבת ומטריפה אותו עד למצב
שהוא מתנפל עלי
ואם גם כך הוא הפך אותי למלכה, אז כשאנו צמודים אז אני
מלכה מפונקת מחורמנת מסופקת והכי הכי מאושרת.
נכון שכבר חגגנו שנה לנישואין אבל יש גם תאריך עברי לא?
אז החלטנו או יותר אני שצריך לעשות פיקניק רומנטי בחוף הים.
אז התארגנו על יין ואוכל ואיך לא גם קינוח אבטיח.
יושבים וצופים בשקיעה המדהימה מתנשקים ומקשיבים לים
מרימים לחיים ומברכים את עצמנו ואיך אפשר בלי ..... ?
פותחת את היוטיוב ושמה לנו את השיר שהוביל אותנו לחופה :-)
הולכים ומשכשכים את כפות הרגליים במים וזה היה מדהים.
יושבים ומדברים ושוב בפעם המיליון מספרת לו כמה הוא
עושה אותי מאושרת וכמה אהבה יש לי אליו.
חושבת על כל האושר האהבה והשמחה שיש בתוכי
והכול בזכותו !!!!
חושבת על איך אני בתהליכי קידום העסק הטיפולי
שזה כולל התעסקות בדברים שלא היה לי בהם מושג.
אבל החובה לקדם דברים אילצה אותי ללמוד ולהתמודד.
והוא שוב מרגש ומספר לי מה הוא חושב ומרגיש מההתבוננות
בי בתקופה הזו אך אמרתי לו שזה רק בזכות התמיכה והעידוד שלו.
אוהבת להרגיש את תחושות :
האהבה, שמחה, אנרגיה, אושר, סיפוק, הגשמה, נשיות, חרמנות
ועוד הרבה דברים טובים.
אין לי ספק שאני המאושרת באדם ובעלת המזל הכי גדול.
אז לך אהובי
המון תודה ושימשיך לנו כמו השנה הזו
עוד הרבה מאוד שנים לפחות עד גיל 300 .:-)
שטײט אַ בחור און ער טראַכט,
(או: שטײט אַ בחור, שטײט און טראַכט)
טראַכט און טראַכט אַ גאַנצע נאַכט:
וועמען צו נעמען און ניט פֿאַרשעמען,
וועמען צו נעמען און ניט פֿאַרשעמען?
טום־באַלאַ, טום־באַלאַ, טום־באַלאַלײַקע
טום־באַלאַ, טום־באַלאַ, טום־באַלאַלײַקע
טום־באַלאַלײַקע, שפּיל באַלאַלײַקע,
טום־באַלאַלײַקע, פֿריילעך זאָל זײַן!
(או: שפּיל באַלאַלײַקע, פֿריילעך זאָל זײַן!)
מיידל, מיידל, כ'וויל בײַ דיר פֿרעגן:
וואָס קאַן וואַקסן, וואַקסן און רעגן?
וואָס קאַן ברענען און ניט אויפֿהערן?
וואָס קאַן בענקען, וויינען און טרערן?
טום־באַלאַלײַ, טום־באַלאַלײַ...
נאַרישער בחור, וואָס דאַרפֿסטו פֿרעגן?
אַ שטיין קאַן וואַקסן, וואַקסן אָן רעגן,
ליבע קאַן ברענען און ניט אויפֿהערן,
אַ האַרץ קאַן בענקען, וויינען און טרערן!
טום־באַלאַלײַ, טום־באַלאַלײַ...
וואָס איז העכער פֿון אַ הויז?
וואָס איז פֿלינקער פֿון אַ מויז?
וואָס איז טיפֿער פֿון אַ קוואַל?
וואָס איז ביטער, ביטערער וי גאַל?
טום־באַלאַלײַ, טום־באַלאַלײַ...
אַ קוימען איז העכער פֿון אַ הויז,
אַ קאַץ איז פֿלינקער פֿון אַ מויז,
די תּורה איז טיפֿער פֿון אַ קוואַל,
דער טויט איז ביטער, ביטערער וי גאַל!
טום־באַלאַלײַ, טום־באַלאַלײַ
ובאותו ההקשר
מאז ימי הגלות היה לי קצת קשה להתחבר לעולם הזה
אבל אני יודע שהעולם הזה היה ידידה הטוב של אזוקה במשך שנים
אז מה לא עושים למען האהבה שלך?
אני מחפש סיבות שיגרמו לי, איך לומר, לשלוט? נניח. שיהייה.
והנה. אין כמו אזוקה שתספק לי סיבות כאלו
אז היא מקבלת ספנקים, עדינים כאלה. לייט.
ובין ספנק לספנק
היא צריכה להגיד
(לא, לא תודה. וגם לא לספור. איזה ראש סוטה יש לכם. בחיי)
היא צריכה להגיד
"לא אומרים איכס על גפילטה פיש"
וגם
"רגל קרושה זה יאמי"
חזרתי כעת מטקס האזכרה השנתי לשטייטל הפרטי שלי.
בשבועות היתה שם האקציה השלישית. הגדולה.
והם תמיד עושים אזכרה ביום ראשון הראשון שאחרי שבועות
אז נא לקבל בהבנה
א גיטה נאכט חביירים :-)
חושבת לפעמים, למה בעצם אני עוד נכנסת מידי פעם לכאן
הרי לא מתגעגעת לכאן כי יש לי את העולם שלנו שמספק אותי ביותר
גם לא מתגעגעת לאף אחד כאן, כי מי שחשוב לי אני בקשר איתו
בעולם האמיתי ... כן האמיתי כי כאן זאת לא המציאות, זהו רק דרך
להכיר אך ההמשך המציאות היא בחוץ.
אז למה להכנס לכאן, למה לכתוב כאן?
נכנסת כי יש כאן מעט שעדיין אוהבת לקרוא אותם, האמת שיש המון
חדשים אך לא מושך אותי לבדוק אם הם מעניינים.
נכנסת מידי פעם גם לכתוב כי אני מוצפת בכל כך הרבה אושר,אהבה ושמחה
שחייבת קצת לפרוק וגם אולי להביא חשק לאחדים לחפש ולהשיג גם כן
אושר ואהבה כי זה מגיע לכולם.
אבל גם יודעת שכדי להשיג את האושר ואהבה האדם צריך תחילה באמת אבל
באמת לאהוב את עצמו, ובאמת באמת לרצות בהם.
מדגישה את המילה "באמת" כי רוב האנשים לא באמת עושים ורוצים את זה
ורובם מסתתרים תחת הסיסמא של:
"יש הרבה חרא"
"אין לי מזל"
ועוד סיסמאות, ולא שהם משקרים לעצמם או לאחרים, הם באמת מאמינים בהם
אבל לא מבינים שאנו בוראים את המציאות של עצמנו ומה שאנו מקבלים בחיים
מראים לנו איפה צריך לתקן כדי שהמציאות תראה אחרת.
זה לא סיסמאות, אני אומרת את זה מניסיון אישי שלי ושל אחרים.
אז
קחו אחריות על חייכם, תלמדו ותשנו דברים בעצמכם, ותראו בעצמכם לאחר זמן
והתמדה שהמציאות שלכם משתנה.
לכולנו יש תמיד מה ללמוד ולשפר, כל אחד בתחומו.
בהצלחה
