הגשמת החלום
המסע של חיינו התחיל עכשיו.חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
כשאני נכנס לאתר
ונתקל באדומה מצווה האומרת
"תחזרי אלי"
אז אץ רץ ללבוש את שמלתה המתנפנפת של אזוקה
ומיד נעשה לי לח שם למטה
יש לי בריחת שתן אני חושב
הפוסט הקודם שלנו עורר ענין רב.
פתאום גילינו שיש לנו הרבה חברים.
חברים אמיתיים. כאלו שאכפת להם.
אז ראשית - תודה. חיממתם לנו את הלב.
המחשב שלי, איך לומר בלשון שתישמע פוליטיקלי קורקט
מעולם לא ידע כל כך הרבה "ח" ו"ע" עד שפגש את אזוקה.
השורשים הצפון אפריקאים שלה השתלטו פה על כל חלקה טובה, על כל ג'יגה פנוי
וזה, זה עלה לי על העצבים
לי, ולמחשב. במיוחד למחשב.
אז בשבת, בתור עונש, שמתי לה מוזיקה מזרחית ברצף
עד שיצא לה מהאוזניים. או מהתחת.
ואז גיליתי את המשפט הזה מהפוסט הקודם.
מיד נזכרתי בזוגיות העגומה ההיא.
בהרגשה של אובאמה בראותו/שומעו את ביבי.
בדד. בלי תקוה. בלי עתיד. בלי חלום.
בלי שלום.
והקדשתי להם פוסט משלהם.
לנו לעומת זאת, אצלינו הכל בסדר.
אזוקה בסדר
ואז אני יותר מבסדר.
אוהבים. ואוהבים אתכם. כתמיד.
האזוקים
בלי תקוה. בלי עתיד. בלי חלום.
(בלי תגובות בבקשה).
ניצחנו
כתבנו לפני 6 ימים "תהנו"
לא חשבנו על רייטינג שכזה.
אז או שהמונה השתגע
או שמאות קוראים התלהבו מהשיר
ולמי שלא זיהה
תנסו לזמזם לפי המנגינה של
"מתחת לסלע צומחת לפלא
רקפת נחמדת מאוד"
את בת שבע דוברובין, כן כן, ההיא מהאחוזה (אותה פגש לוין קיפניס בדרכו למפל התנור)
מחליפה חווהל'ה
שבונה על אַ בחור אַ שוואַרצער (בחור שחרחר)
שיעשה לה טרא-לא-לא-לא.............
שבוע טוב
דבר בישראל.
מאַרגאַריטקעלעך / זלמן שניאור
אין וועלדעל בײַם טײַכל, דאָרט זענען געוואַקסן
מאַרגאַריטקעלעך, עלנט און קליין –
ווי קליינינקע זונען, מיט ווײַסינקע שטראַלן,
מיט ווײַסינקע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
געגאַנגען איז חווהלע שטיל און פֿאַרחלומט,
צעלאָזן די גאָלד-בלאָנדע צעפּ, -
דאָס העלדזל אַנטבלויזט און געמורמלט- פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
דאָ קומט איר אַנטקעגן אַ בחור אַ שוואַרצער,
מיט לאָקן מיט שוואַרצע, ווי פּעך;
ער פֿלאַמט מיט די אויגן און ענטפֿערט איר לוסטיק,
און ענטפֿערט איר: טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- וואָס זוכסטו דאָ, מיידל ? וואָס האָסטו פֿאַרלוירן ?
וואָס ווילסטו געפֿינען אין גראָז ?
איך זוך מאַרגאַריטקעס, פֿאַררויטלט זיך חווה
פֿאַררויטלט זיך, טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- דו זוכסט נאָך ? און איך האָב שוין טאַקע געפֿונען
די שענסטע מאַרגאַריטקע אין וואַלד,
אַ מאַרגאַריטקע מיט צעפ און מיט אויגן סאַפֿירן,
מיט אייגעלעך טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- ניין, כ'האָב שוין מאַרגאַריטקעס, איך האָב זיך פֿאַרגעסן -
איך זוך... דאָ נישט וײַט איז אַ קוואַל...
- דער קוואַל איז געשלאָסן און מיר בלײַבסטו דורשטיק
בײַם קוואַלכעלע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- איך וויל גאָרנישט טרינקען. איך זוך מיר אַ שאָטן,
די זון באַקט אַרײַן אַזוי הייס...
- מײַנע האָר זענען שוואַרצער און קילער ווי שאָטנס
אין וועלדעלע - טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
דורשטיק מײַן מיידעלע, מיד איז מײַן קליינינקע,
צי מעג מען זי נעמען בײַם האַנט ?
צי מעג מען זי גלעטן, צי מעג מען זי קושן ?
צי מעג מען נאָר... טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- אַ, לאָז מיך, מען טאָר נישט, די מאַמע זאָגט מ'טאָר נישט,
מײַן מאַמע איז אַלט און איז בייז,
וווּ מאַמע ? וואָס מאַמע ? דאָ זענען נאָר ביימער,
נאָר ביימעלעך טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- מען זעט ! - קיינער זעט נישט - מען הערט ! - קיינער הערט נישט,
דאָס וועלדל איז בלינד און געדיכט.
אומאַרעם מיך, זיסע דו זעסט, איך בין רויִק,
- איך קוש דיך נאָר - טראַ-לאַ-לאַ-לאַ-לאַ.
- דו ליבסט מיך ? - איך ליב דיך. - דו שעמסט דיך ? - איך שעם מיך.
טאָ, ליב מיך און שעם דיך און שווײַג.
און זע ווי עס מישן זיך פּעך-שוואַרצע קרויזן
מיט גאָלדענע ... טראַ לאַ-לאַ- לאַ.
די זון איז פֿאַרגאַנגען, דער בחור פֿאַרשוווּנדן,
און חווהלע זיצט נאָך אין וואַלד.
זי קוקט אין דער ווײַטנס און מורמלט פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע: טראַ-לאַ-לאַ-לאַ
מעשה שהיה, כך היה בלילה האחרון.
הולכים לישון, אני כהרגלי בקודש חייבת כדי להירדם
למזמז לו את הטוסיק החמוד.
סוף סוף לאחר תקופה מאולצת שלא ישנו צמודים בכפיות
הרגע המיוחל הגיע.
הוא ישר לאחר שנצמדת אליו היד אוחזת בשד והוא בשניה נרדם.
אני כבר כמעט נרדמת ואז ...
הוא קופץ מבוהל ומבהיל אותי רצח, במזל לא חטפתי התקף לב
ואני בתגובה ראשונה כשעדיין בהלם ולא מבינה מה קרה מצהירה ...
"אתה לא נורמאלי,מה קרה?"
והוא עונה לי מבוהל: "היית אמורה לשמור על הרחבה ונעלמת לי"
כמה רגעים אחר כך ללא תאום מראש, פרצנו בצחוק מטורף.
כמובן שלקח זמן עד שנרגענו, הוא נרדם מייד, ואני? נעשתי עירנית לגמרי.
בבוקר בלי תכנון נזכרים במקרה ומתחילים לצחוק, נזכרים בתגובה שלנו
ושוב הצחוק לא מפסיק.
הוא כמובן ממשיך להתעקש שזה היה תורי לשמור, שנעלמתי ובגלל זה
הוא נבהל, ולא ההפך למרות שהוא ישן ואני הייתי קרובה מאוד לזה.
לכן, מה עשיתי לדעתכם?
אמרתי לו שזה היה נקמה על כך שיום אחד הוא חזר מאוחר לבית בלי להודיע
שהוא מתעכב ואני נבהלתי ולא ידעתי מה לחשוב חחחח
יום שבת אספר למשפחה שלו את הסיפור חחחחחחחחחח
היה כיף להתחיל (להמשיך) את היום, עם צחוק
ועם נשיקה לוהטת ומזמוזים :-)
בחיי הארוכים אף פעם לא קרה שכל כך הרבה זמן
ביליתי במיטה ומקווה שיהיו אבל מהסיבות הטובות כמובן.
יש לי מזל ענקי שיש לי אותו בכל המובנים ובתקופה זו זה
רק מדגיש עוד יותר (למרות שתמיד אמרתי לו)!
למזלי הוא מצחיק אותי כל כך הרבה ועם כל הפינוק והדאגה
וכך הוא שומר שלא אשבר.
מהצד שלי, לא נשברת כי חושבת על כל התענוגות שמחכים
לי איתו ולא מוכנה לוותר עליו.
מבחינתי הוא בשבילי הכל, בעל,חבר,מאהב,האוויר שלי,הנשמה שלי
ועוד כל כך הרבה שאם אכתוב הכל תתייאשו חחח
אז לך אהובי,הנשמה שלי
אין לי מספיק מילים ומעשים כדי להביע את הערכתי ואהבתי אליך
מאחלת לי שתמשיך להיות כמו שאתה כל חיינו
ושאצליח ולו במעט להביע את אהבתי והערכתי אליך !
תודה ענקית לך נשמה שלי }{