הגשמת החלום

הפוסט הקודם שלנו עורר ענין רב.

פתאום גילינו שיש לנו הרבה חברים.

חברים אמיתיים. כאלו שאכפת להם.

אז ראשית - תודה. חיממתם לנו את הלב.

המחשב שלי, איך לומר בלשון שתישמע פוליטיקלי קורקט

מעולם לא ידע כל כך הרבה "ח" ו"ע" עד שפגש את אזוקה.

השורשים הצפון אפריקאים שלה השתלטו פה על כל חלקה טובה, על כל ג'יגה פנוי

וזה, זה עלה לי על העצבים

לי, ולמחשב. במיוחד למחשב.

אז בשבת, בתור עונש, שמתי לה מוזיקה מזרחית ברצף

עד שיצא לה מהאוזניים. או מהתחת.

ואז גיליתי את המשפט הזה מהפוסט הקודם.

מיד נזכרתי בזוגיות העגומה ההיא.

בהרגשה של אובאמה בראותו/שומעו את ביבי.

בדד. בלי תקוה. בלי עתיד. בלי חלום.

בלי שלום.

והקדשתי להם פוסט משלהם.

לנו לעומת זאת, אצלינו הכל בסדר.

אזוקה בסדר

ואז אני יותר מבסדר.

אוהבים. ואוהבים אתכם. כתמיד.

האזוקים