לפני 13 שנים. 25 בנובמבר 2010 בשעה 22:17
חיכיתי עם הרבה תקווה להיום
קיויתי שממנו תבוא הישועה לבעיה.
אך במקום לשמוח חטפתי את הקריזה
עליו כי שיחק את הצדיק היחיד בסדום.
לבסוף יצאתי בידיים ריקות ואצטרך
להקים עוד צעקות על כמה אנשים
כדי להשיג את רצוני,כי אחרת זה
לא יילך איתם.
כל כך עצבנית,ודווקא בגלל זה
זקוקה מאוד לפרוק ולהתפרק יותר מתמיד.
לצרוח עד טיפת האויר האחרונה
לכאוב עד שלא אוכל יותר אך....
להרגיש גם את הרוך והחום.
יודעת שבקרוב זה יקרה ואפילו יותר
אך זקוקה לזה עכשיו.