הגשמת החלום

הפלא מצלצל וכששומעת את קולך
הלב מחסיר פעימה, והחיוך מתרחב.
וכששומעת אותך שואל אותי
"מה, את כל הזמן רטובה ונוזלת מיוחמת שלי?"
עושה לי פרפרים בכל הגוף.

לדעת שאתה מאוד מרוצה ממני, עושה לי טוב,
לשמוע את קולך וההודעה שמצאתי רק מגבירים
את האש הבוערת.
ועוד לקרוא את התארים עם השייכות עושה לי
כל כך טוב ורטוב.

אבל אז חושבת.... רטיבות אמורה לכבות אש לא?
ככה לפחות לימדו אותנו, אז איך זה שזה הפעם
לא עובד?

חושבת על המפגש וכל כך מחכה כבר
להרגיש קטנה לידך ואותך, להרגיש את הכאב המתוק
לקבל ממך את מה שתבחר, לענג ולהתענג,
לראות את הסימנים שתשאיר עלי, שיזכירו לי לימים
את אשר היה.

הזמן עושה לי דווקא ולא עובר..... זוחל כמו צב