הגשמת החלום

היא כל כך מרוגשת ומפוחדת ממה שהולך להיות, והוא מחייך.
לא מספיקה להירגע והוא מורה לה להוריד את החולצה והחזיה.
היא מסתכלת מסביב וכשרואה שמשני הצדדים יש מכוניות,מבטה
עובר אליו בהתחננות ובלי תגובה ממנו.

היא מורידה כדבריו וחופנת את פניה בידיה, אך הוא מורה לה להניח
את הידיים מאחורי הגב. היא רוצה שהאדמה תפתח פיה ותבלע אותה.
הנסיעה איטית בגלל עומס התנועה,כאילו כולם חברו נגדה יחד איתו.
הוא מושיט את ידו האחת מלטף תוך חיוך וצובט את הפטמות.

היא מרגישה שכולם מביטים בהם והיא עוצמת את עיניה מבושה
ומנסה להחביא את פניה בתוכו, אך הוא ... אומר לה לפקוח את העיניים
ולהביט לכיוון האיש שמביט בה.היא יודעת כי אין טעם להתחנן אליו
ומבצעת את דבריו.

הוא שואל אותה "זונה שלי,את מתביישת"? כאילו שהוא לא יודע את התשובה.
והיא עונה לו שכן והוא אומר לה שזו רק ההתחלה, ולה אין ספק בכך, כי
יודעת שהכעיסה ופגעה בכבודו מול חברו והוא מתכוון לוודא שתלמד... טוב
על בשרה מהי בושה.

ידו ממשיכה לשחק בה בין ליטוף וכאב של החזה ודחיפת האצבעות לפיה.
פיה מפיק כמויות של ריר שהיא לא מכירה, והוא מידי פעם לועג לה על כך
ומורח את הריר על פניה,ולה אסור לנגב.

בזמן שנעצרו, הוא מוודא שמביטים בהם והוא אומר לה לפתוח את פיה
והוא יורק לתוך פיה ועל פניה והוא מורה לה לתת לרוק לנזול מפיה לאט.
היא מרגישה כל כך מלוכלכת וזולה אך איבר מינה צועק לטיפול והנוזלים
רק הולכים ומתגברים.

בשלב מסויים הוא אומר לה לשים חזרה את החולצה אך ללא החזיה, והיא
בלי החזיה מרגישה עירומה. שערה פרוע פניה מרוחות וכל כך כמהה לסדר
את עצמה. מתחילה להעביר יד בשערה אך הסטירה מייד עוצרת אותה.
השקט שלו משגע אותה, אך כשרואה את החיוך על פניו היא מתנחמת.

מגיעים לאיזו עיר נדחת ונעצרים ליד מסעדה והוא מחנה את הרכב.
שם לה את הקולר והרצועה. הוא יוצא מהרכב ניגש לדלתה,פותח ומוציא
אותה עם הרצועה. אנשים מביטים במבטים נלעגים ולא מבינים מה קורה.
ראשה מורכן אך הוא אומר לה שהפעם ראשה יהיה תמיד מורם.

נכנסים,הוא סורק את השולחנות ובוחר בשולחן הכי מרכזי שיש.
הוא מחייך אליה ואומר לה שעד כה היא עמדה יפה בעונש והנה מגיע
חלק שני מתוך שלוש של העונש, שתתכונן כי תיכף זה יתחיל.
היא נושמת עמוק ומזכירה לעצמה שהוא אוהב אותה, מה שמעניק
לה כוחות לעבור לשלב הבא.