סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת החלום

המסע של חיינו התחיל עכשיו.
חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
לפני 12 שנים. 4 באוקטובר 2011 בשעה 22:32

כל פעם ששומעת על אונס או תקיפה מינית או אפילו על פנטזית אונס
הכל רועד לי מבפנים. מזכיר לי תקיפה מינית שעברתי לפני כמה שנים
שלמזלי לא נגמר באונס.

נזכרת אילו השלכות קשות היו עלי, כמו :
לפחד ללכת ברחוב לבד בערב או בלילה,
חוסר כמעט בתפקוד,
שכחה של הרבה דברים שהייתי צריכה לזכור לעשות או ששמעתי,
כאב,
האשמה עצמית למרות שבשכל ידעתי שאני לא אשמה בכלל,
כל רעש הקפיץ אותי,
לא להאמין ולבטוח באנשים במיוחד בגברים,
חוסר יכולת לסבול מגע הכי קטן מגבר כמו אפילו לשבת ליד גבר באוטובוס
חוסר בשמחה ושלווה

פעם אם הייתי שומעת על מקרה כמו שלי הייתי אומרת שנכון שכואב וקשה
אבל בקלות אפשר להמשיך הלאה כי זה לא ממש אונס, אבל טעיתי ובגדול.

למזלי אני טיפוס חזק ובעלת מודעות והבנת הנפש ולכן ידעתי לעשות לעצמי
את הריפוי הקשה והיחסית מהיר.... תהליך ריפוי של שנה וחצי שנתיים.

מאז שנכנסתי לעולם השליטה צצה לי הפנטזיה הזו אשר מצד אחד כל כך
מושכת אותי כי אוהבת את זה שיעשה בי כרצונו,אוהבת את תחושת הכניעה
לאחר התנגדות,חוסר האונים מולו,כל כך הרבה גירוי.
אך מצד שני מעורר את זכרון הארוע והפחד ישר צץ.

יחד עם זה שמאוד רוצה לממש אותה,לא אסכים לממש אותה
ולו בגלל שלא יודעת מה יהיו ההשלכות לכך, כי אם עברתי כל כך הרבה סבל וכאב
במשהו שלפני אונס לא רוצה לחשוב מה יכול לקרות אם אממש את זה.

כן יודעת שאולי יהיו את אלה שיגידו שנו טוב לי יש טראומה אז מסוכן לי
אבל לא מבינים שגם אם היא יודעת שזה עומד לקרות שזה בפני עצמו תהליך קשה
אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיו התגובות הנפשיות ואם יהיו השלכות קשות
אז אולי הידיעה בדיעבד שזה היה בגללו תעזור מעט אך לא בטוח שזה יעלים
את הכאב והסבל ואת ההשלכות רק בגלל הידיעה.

ולא רק אני אומרת זו אלא גם כאלה שהגשימו את הפנטזיה,ואפילו פסיכולוגים
שמכירים טוב את הנפש של האדם.

אז בבקשה ממכם, אל תשחקו עם נפש האישה העדינה והשבירה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י