לפני 13 שנים. 28 באוקטובר 2011 בשעה 12:14
היום התחיל כבוקר נחמד עם שיחה נעימה וחיוך
הלכתי לספר וגם שם היה נחמד עד ש.....
עד שקיבלתי טלפון שמבשר לי שבן דוד שלי
שעבר ניתוח להוצאת גידול ברגל והניתוח הסתבך
לא התעורר מהניתוח והוא מונשם.
הדבר זרק אותי חמש שנים אחורה למצב שבו
אמי הייתה מונשמת בקומה חודש וחצי עד שנפטרה.
לא מאחלת לאף אחד לעבור את החוויה הזו.
ואז גם נזכרת בתאריך שלנו היום ואז בזה שמחר
הוא יום הולדתה של אמי.
כולי סוערת מבפנים אבל החוצה בקול שלי כאילו כלום
עד כדי כך שנאמר לי שאני מקרינה עכשיו שלווה.
רוצה ללכת לראות אותו להגיד לו דברים אבל מרגישה
שלא מסוגלת לראות אותו כך, לחזור לראות את המצב
שבו אמא שלי הייתה.
פשוט נקראת מבפנים ולא מצליחה להביא את עצמי
למצב שהולכת לבקר אותו עם כל הרצון לכך.
הולכת לשתות קצת יין אולי אצליח לתת לראש לנוח
ולסערה להירגע קצת.