באמצע שבוע שעבר קיבלתי טלפון מבת דודה שלי
שמישהי שהיתה פעם חברה שלי עד לפני 18 שנה
התקשרה וביקשה שאתקשר דחוף שהיא במצב נפשי קשה.
אומנם בעבודה אך במצב כזה לא עושים חשבון והתקשרתי.
הבחורה מסתבר התחרפנה לגמרי, דיברה לא לענין, ואמרה שהיא על סף
התמוטטות עצבים.
הרגעתי אותה, הבנתי שהיא לא אובדנית אך צריכה טיפול פסיכיאטרי
היא טענה שמחליפים לה כל פעם תרופות וזה לא עוזר לה, היא חוזרת על דברים
כתקליט שרוט.היו המון שיחות שלי ושל בת דודה שלי והיה נראה שהמצב יותר טוב.
היום בשיחה איתה הסתבר שהמצב החמיר והיא טענה שחשבה להטביע
את עצמה באמבטיה שאין לה כבר כוחות לסבול. נכנסתי ללחץ נוראי כשאני בעבודה.
אין לי מושג אם היא התכוונה לעשות זאת באמת או לא.
החלטתי שאסור לקחת סיכון ועשיתי מעשה שבעיניי הוא הכי נכון שכלית כדי לעזור
לה כי רק אנשי מקצוע יכולים לעזור במצב קשה כזה והתקשרתי לאברבאנל והם
הפנו אותי למשטרה לדווח כדי שיוציאו ניידת להביא אותה אליהם בכפיה.
סגרתי את הטלפון תפסתי את הראש ובכיתי, אפילו עכשיו במרחק של שעות עדיין
הדמעות יוצאות. לא מתחרטת כי היא זקוקה לעזרה וגם כי אם היתה עושה משהו
לעצמה לא הייתי סולחת לעצמי לעולם שהיא זעקה לעזרה ולא עזרתי.
מתפללת שהאל יתן לי כוח להתגבר על הצער והכאב שבמעשה והלוואי והמעשה
יעזור לה לקום על הרגליים שלה כי היא אישה טובה ומסכנה.
לפני 11 שנים. 24 ביוני 2012 בשעה 18:38
