היום היה יום שיש בו הכל מהכל.
מתחיל בעצבנות... כביש חסום המאלץ ללכת ברגל לספר בחום המתיש הזה.
ממשיך בויכוח עם הספר שלי, אומנם הגישה שלנו מאוד דומה אך בדבר אחד
התרכזנו בויכוח והוא שאי אפשר להתעלם מהכאב של החוסר בהורה.
ממשיך כשהלכתי לסדר ציפורניים, יושבות והיא עובדת ומדברת עם מישהי
על הזוגיות של ההיא ומשם ממשיכה לשיחה עם החבר של ההיא (לא רגיל אצלה
לעשות את זה ליד לקוחה), ואני כמובן שומעת דברים,מקרה לא קל, והנשמה הטובה
הזו מנסה לאחד מחדש. מסתבר שהיו לקראת חתונה וזה התבטל.
תוך כדי שיחתה,הפקידה שלה (בחורה צעירה) נעשת עצבנית ואומרת לי שהיא לא
מבינה מה קורה, שאם אני רוצה משהו אני צריכה להגיד את ההפך ואז אקבל בעצם
את מה שבאמת רציתי, שהיא לא מבינה למה היא שמעניקה מקבלת בחורים שלא
מתאימים לה ולא מעניקים חזרה.
לא בטוח שהיא באמת רצתה תשובה,יתכן כי רק רצתה לקטר, אך כשבן אדם שואל
אותי שאלה זה לא מנומס שלא השיב נכון?
אז פה התחלתי להסביר לה שאנו אחראים למה שקורה בחיינו,לפי המעשים ובמיוחד
לפי אמונות/דיעות שהפנמנו כתור ילדים ובהמשך החיים.
ואז ספרתי לה כמה דוגמאות מחיי שבהם כשבדקתי למה דברים קורים לי וזה מתוך
תפיסת העולם שלי ובצורה כנה מאוד ולא משנה כמה זה כואב... וזה כואב מאוד,
הבנתי ושיניתי בעצמי את אותם דברים שהפריעו, השינוי בי הביא לכך שהדברים השתנו
וחיי היו טובים יותר.
ראיתי שבהתחלה היא לא כל כך רצתה להקשיב אך הקשיבה מחוסר נעימות ולבסוף....
לאחר כמה דקות של שקט היא אמרה לי "את יודעת את צודקת יש הרבה במה שאמרת".
ברגעים כאלה שמצליחה לתרום משהו למישהו והוא יביא את עצמו למקום טוב יותר
מביא לי המון סיפוק.
מצד שני יש מקרים של תסכול, כשאתה רואה איך אדם הורס לעצמו והוא בוכה לך על כך,
אתה מסביר לו דברים אך הוא בוחר לותר לעצמו להתאמץ לשנות בכל מיני תירוצים כשהנפוצה
ביותר היא התירוץ "אני לא מסוגל,זה מי שאני". בן אדם רואה שהדרך שלו לא טובה לו אז
למה לא לנסות דרך אחרת?
ואז מגיע הרגע שהקוסמטיקאית אומרת לי "נו אולי תספרי גם לי משהו על מה אני צריכה
להבין ולשנות הרי את קולטת דברים". ואכן אמרתי, מה שטוב אצלה שאין לה בעיה להודות
בפאקים שלה והיא לוקחת את הדברים ועובדת עליהם ולא בורחת מלהתמודד עם הדברים.
זה לא חוכמה לברוח מלהתמודד עם כל מיני תירוצים ואנו מומחים בלתרץ דברים.
התירוצים הם בעצם שקרים שאנו מספרים לעצמנו ורק אחר כך לאחרים. הכי גרוע זה
לשקר לעצמך, לפעמים בתירוצים עלובים. לא רק שזה מעליב את האדם עצמו אלא גם
את זה ששומע שחושבים שהוא כזה טיפש או נאיבי להאמין למה שמספרים לו.
החיים מביאים איתם סימני דרך לאן ומה צריך לעשות, החוכמה היא להשתדל להיות
קשובים בצורה נקיה ואמיתית וללכת איתה.
מאחלת לכולנו, להיות קשובים לסימנים,ללמוד ולשנות את המצריך שינוי בלי לותר לעצמנו
והכי חשוב.... להצליח.
שבת שלום לכולם
לפני 12 שנים. 13 ביולי 2012 בשעה 18:28