האזוקה הזו.....
בד"כ, כשאנחנו מצליחים להתעורר בזמן, אנחנו נוסעים יחד עד לצומת הגדולה הקרובה שם אזוקה תופסת אוטובוס למקום עבודתה.
סיגלנו לעצמינו הרגל כזה שאנו מקדימים במקצת ונעמדים ליד התחנה להתחבק, לספוג עוד ריחות, טעמים ואנרגיות לפני תחילת יום העבודה.
והיום?
היום אזוקה טומנת את ראשה בשקע שבין הראש לצוואר אצלי. חשבתי לעצמי "היא אוספת עוד טיפה כרבול".
אז חשבתי.
לפתע אני מרגיש את לשונה מחוללת שם שמות. או פלאים.
כל גופי הצתמרר. ולמטה - ההוא אמר את דברו.
בקיצור - חרמנה אותי זאתי לגמרי.
עוד אני מתחרמן לי מגיע האוטובוס של אזוקה.
הנערה מתנתקת ממני, נעמדת ליד דלת האוטובוס ובחיוך זדוני, ג'ורג'טי שכזה, צועקת לי - שתהייה התחלה מעניינת ליום....
למותר לציין שהריכוז בעבודה היה ממני והלאה.
ואני שואל - זה יפה לעשות ככה לאדון שלך? לשלוח אותו לעבודה מחורמן ולא מסופק? רק כדי שיהיה לו מעניין.....?
אז החלטתי להחזיר לה כגמולה.
חלק ראשון היא קיבלה כבר. חלק שני - או טו טו אזוקתי.
לכל שלישי יש מוצאי שלישי :-)
אפשר בבקשה עוד מחר??????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
