סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת החלום

המסע של חיינו התחיל עכשיו.
חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
לפני 11 שנים. 20 בינואר 2013 בשעה 21:46

האזוקה הזו.....

בחיי. אני חוזר ואומר לה שדברים שהיא כבר שכחה ברברס, אני כל החיים לא אלמד קדימה.

הודעתי לה, ולא פעם אחת, שעד החתונה אני ילד טוב ירושלים. נניח ירושלים. ורק אחרי אני כבר אראה לה.(רק מלהגיד את זה האגו שלי גדל ב - 2-3 רמות 😄 ).

אבל כבר למדתי, על בשרי, ובשרה, שהיא לא אחת שתחכה עד אז.

ויש לה את השיטות שלה להוציא ממני.

היא החליטה שמדי פעם היא נשלטת ואני מיועד לתפקיד השולט.

אז היא מביאה אותנו לסיטואציות שונות ומשונות שדורשות ממני תגובה.

ביום רביעי היא יזמה ריב קטן שדרש תגובה הולמת תרתי משמע. בקושי סיימתי לטפל בה, היא מתעוררת לה מספייס ואומרת - כעת משגמרת להנות לך מהספייס שלי, תרד לי. ירדתי.

ביום חמישי היא הודיעה לי שאני יכול ללכת לעבודה לצמיתות. רק למחרת היא הבהירה שהתכוונה שאני צריך גם לפרנס. לא רק להנות. 

ובשבת, בשבת היא דרשה פינוק של 24/7, בעירום מלא. מזל שלא נאלצתי ללבוש סינור

אז לכל שבת יש מוצאי שבת

וזו של אתמול נמשכה כמעט עד ראשון בבוקר.

והיא? נשכבת לה כמו ליידי, נקשרת (חלק אפילו בעצמה יש לומר), נהנת לה בקולות שמסכנים את קיומינו בבנין ואז נכנסת לה לספייס שלה תוך שאני צריך לסדר את מגרת הצעצועים מחדש, להכין אותה לפעם הבאה.

וחוץ מזה, כעונש על התנהגותה הנלוזה - לקחתי אותה לבחור לה שמלה. תמונה בקרוב.

האמת? אולי אאמץ את תפקיד השולט שלה.

התאהבתי במשימה.

זה הופך להיות מעניין, מסקרן. מגרה. מאוד אפילו.

אז אזוקה. ראי הוזהרת. הפנטזיות שלי צומחות להן ופנטזיות נועדו להתגשם.

באחת מהן אני עשוי אפילו לקדש אותך. תתמודדי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י