הגשמת החלום

הנה עברה לה עוד שנה, ותזכורת ליום הנורא מגיע ... האזכרה.

תמיד כשבוע לפני אני מאוד לא רגועה והגעגוע והכאב מתחזקים.

השנה זה הרבה יותר כואב! למה?

המשאלה הגדולה של אימי היתה שאמצא את הבן זוג שלי ואקים בית

ולצערי היא לא זכתה לכך. רק עכשיו 7 שנים אחרי אני מגשימה את

החלום שלה ושלי.

אז התקופה אומנם מאושרת ושמחה בזכותו, אפילו יותר ממה שחלמתי,

אבל העצב והכאב שהיא לא תהייה כאן כדי לחגוג יחד איתנו מאוד גדול

ורק גדל ככל שיום האזכרה (יום ראשון) מתקרב.

לאחר שבע שנים העזתי לקחת את התמונות והאלבומים כדי לסדר.

מצאתי גם ניירת שהיא שמרה של ברכות שהענקתי לה יחד עם מתנות.

הבכי היום כמעט ולא פסק, אך הפעם לא התמודדתי לבד כי אהובי איתי.

הוא ליווה ותמך במשך כל היום, חיבק ונישק וכשהוא מחבק אותי, הראש והגוף

נרגעים ונחים.

מצאתי משהו שהענקתי לה במתנה, קלף מצויר עם אמא ותינוק על הרגליים

ועליו כתוב דבר שכל כך נכון מבחינתי. הקלף אומר כך :

אמא

אם תביט לימין או תביט לשמאל,

אם אחורה תביט או קדימה,

לא תמצא בעולם כולו שום מילה

יותר יפה מאמא.

מילה מצלצלת באופן נפלא,

אין איש שאותו לא הקסימה,

מילה מיוחדת שאין לה שניה

כי אין תחליפים לאמא.

מילה נעימה כאותה נעימה

שבלילה אותנו הרדימה,

מילה ראשונה שלמדנו לומר ...

האם את זוכרת – אמא?

ואם פה ושם לא הדגשנו אותה

מחוצה לבית או פנימה,

זה לא מכיוון ששכחנו אותה

כי לא שוכחים את אמא.

ואם פה ושם שגינו אולי

שגיאה שלבטח הרעימה,

אנחנו יודעים שהיתה

זו טעות –

סלחי לנו

אמא.

כי גם לאחר שנגדל ואפילו

בית – משפחה נקימה

לנצח, לעד, ותמיד תמיד

נזכור ונאהב את אמא.

יודעת אמא שאת רואה מלמעלה ומאושרת, ואני שמחה על כך

שסוף סוף אני מגשימה את חלומך.

מהבת האוהבת שאת חקוקה בליבה