היום בבוקר
ככה בוקר שכזה, תוך כדי שיגרת סידורים מדיקליים למיניהם שפוקדים את דלתינו לאחרונה (דורש פוסט בפני עצמו)
אומרת לי אזוקה:
"אולי נצא לשתות קפה יחד?"
באותו הרגע הלב שלי נפל לו לתחתונים שלא לבשתי.
קפה? ביחד? אזוקה ואני?
אתם בטח מכירים את ההרגשה הזו של החיזורים של ההתחלה
של גיל העשרה
שאתה מרגיש שמלכת הכתה מוכנה להעתיק ממך שיעורי בית ובתמורה תשתמש במחדד שלה?
אורי בנאי מיטיב לתאר את ההרגשה ממני
"...אני רוצה לדעת הכל מהכל
מה בעצם אומר כל זה .....
....פרפרים לבנים שוב עפים לאור
כמו השירים הסיפורים
נכנסים לתוך הנפש פנימה ..."
ככה הרגשתי באותו הרגע
אזוקה רוצה לשתות איתי קפה ביחד
מה אגיד לכם?
הרגשתי שיחסינו עולים שלב.
מה זה התרגשתי.
עד כדי כך
שלצד הקפה
ומבלי לתכנן קודם
הזמנתי גם עוגת גבינה.
אל תגלו לה
אבל אני מתכנן
הלילה
לתת לה נשיקה על הלחי
דבר אחד בטוח -
יהיו פה באזור זיקוקין!!!!!!
יום עצמאות שמח מתוקים
