אז החלטתי להיות דום.
אני יודע שזאת דרך מוזרה לנסח את זה - מקריאה כאן ובמקומות אחרים, אני מקבל את הרושם שהרבה דומים חווים את הדומיות שלהם כמשהו מאוד טבעי: זה אני, ככה נולדתי, רדי על הברכיים. אבל אצלי זה לא ככה - לא נולדתי דומיננטי או קשוח, אני לא מאוד אוהב להגיד לאנשים מה לעשות, ואני באופן כללי אדם מאוד צ'יל וזורם. זה חלק מהקסם שלי. כן, אני אוהב סקס אגרסיבי, אבל אני גם אוהב סקס רך ונעים ורגוע. כן, אני נהנה מספאנקים וקשירות ודיבור מלוכלך, אבל אני גם נהנה מאווירה רומנטית ווונילית באופיה. בקיצור, לא נולדתי דום, ולא נעשתי כזה לאורך חיי.
אבל.
אבל BDSM זה מגניב. אני אוהב את האופי המשחקי והטעון מינית של האתר ושל אנשים שאוהבים BDSM, אני אוהב את הפתיחות, אני אוהב את ההרפתקנות. אני אוהב את הדרך שבה נשים וגברים מדברים על עצמם ועל אחרים, מגלים את הגוף שלהם ושל שותפיהם, ובונים זה לזו סיטואציות מעניינות שבהן אפשר לחקור צורות שונות של הנאה, עונג, כאב, אושר, והשפלה. אז בעוד שאני עדיין לא אחד מכם, אני רוצה להיות אחד מכם. אני רוצה להיות חלק מהעולם המגניב והאפל שלכם. אז, החלטתי להיות דום - זה נראה כמו מקום טוב להתחיל בו.
צעד ראשון, דיאטה. וכושר, מן הסתם. איך אפשר להיות שליט ראוי של אשה כנועה אם אתה לא יכול לשלוט על עצמך קודם? איזה מן משמעת יכול להחיל אדם שאין לו משמעת עצמית, שמתעצל ללכת לחד"כ או להתאמן בבית, שלא סופר קלוריות, ושבאופן כללי נראה רך ונעים ולא קשיח וקשוח? אז צעד ראשון, דיאטה.
אני אני לא בטוח מה הצעד השני, אבל אני מרגיש שהראשון מספיק חשוב ויתן לי מספיק זמן להבין לאן להתקדם משם. אחלו לי בהצלחה.
