כשלמדתי פילוסופיה, המרצה דיבר פעם על ניסוי מחשבה מפורסם - בניסוי, נערה מבריקה וסקרנית בשם מרי גדלה בחדר מונוכרומטי לחלוטין, מואר באור פלורסנט, שבו יש אינסוף ספרים אבל אין בו צבע. אז מרי רואה סרטים (בשחור לבן) ומבינה שיש קונספט כזה, צבע, אבל היא לא יודעת מה זה. היא מפתחת אובססיה קלה, וקוראת כל מה שאפשר לקרוא על צבעים - על החלקים במוח שמפרשים צבע, ועל החלקים בעין שחווים אותו, ועל הפיזיקה של אורכי הגל שמייצרים צבע, ועל אולטרה-סגול ואינפרה-אדום ועל השימושים של צבעים באומנות מורדנית ועל המשמעות הסימבולית של צבעים בספרות קלאסית ועל הדרך שבה אפשר להשתמש בצבעים כדי להעביר רגשות בסרטי אקשן. היא יודעת הכל, אבל תמיד ראתה את העולם במונוכרום - האם אפשר להגיד שמרי יודעת מה זה "צבע אדום"?
אני זוכר שגיחכתי בשקט כשהמרצה סיפר לנו על זה, כי יש דרך הרבה יותר פשוטה לשאול את השאלה הזאת, ואם מנסחים אותה בצורה אחרת התשובה ברורה מאליה - "האם אדם שראה פורנו איבד את בתוליו?"
כשמנסחים את זה ככה, התשובה הפשוטה היא "לא". זאת גם התשובה המקובלת לניסוי עם מרי, והפילוסוף ממשיך משם לשאול "מה בעצם ישתנה במרי אם יום אחד היא תראה תפוח אדום? איזה סוג של ידע היא תקבל, ואיך נתאר אותו?", ואותו דבר עם לגבי המאונן הכפייתי מהניסוח האלטרנטיבי - מה בעצם הוא מגלה כשהוא מאבד את בתוליו באמת?
לגבי מרי אני לא יודע, אבל בתור אדם שעשה סקס יותר מאפס פעמים, אני יכול להגיד שאיבוד הבתולים היה רגע שבו סוף סוף הבנתי את האנושות - את המרדף, ואת הרעב, ואת השקרים, ואת הצייד, ואת הרצון למצוא את עצמך בתוך אדם אחר, להסתכל לה או לו בעיניים, ולמצוא אקסטזה ביחד.
עשיתי בדיקת מלאי מנטלית זריזה, וניסיתי לחשוב כמה עמוק לתוך העולם הבדס"מי הספקתי כבר לצעוד בשני העשורים מאז אותו רגע. לא המון. ואני תוהה עוד כמה דברים אני יכול לגלות - וכמו מרי, מה בי ישתנה כשאזחל עמוק יותר אל תוך מחילת הארנב הזאת.
(ובשולי הדברים, ברור שניסוי המחשבה הזה נהגה ע"י גבר - אשה היתה חושבת מייד שמרי היתה מגלה מה זה אדום בפעם הראשונה שהיא היתה מקבלת מחזור. אבל זה לא פוסט על נקודות עיוורות של פילוסופים גברים, אז נשאיר את זה לפעם אחרת.)