ועכשיו, מה? מה עכשיו?

כמו הפיקוס גומי המגוון שהצלתי ממישהי שלא רצתה בו. כשהגיע אליי היה צרוב משמש שלא התאימה לו.

כמו רוב הצמחים שלנו במרפסת ובבית, שהגיעו דרך בתים אחרים או סתם כלים ברחוב. סנסיוורה שמישהו העיף לפח כי היא עמדה למות. השתקמה אצלי בצורה מהממת ועכשיו מוציאה עוד בייביז נוספים.

כמו הירקה שחיכתה ברחוב במשך שנה. שנה שלמה. בלי שאף אחד נגע בה. הצליחה לשרוד עם מי גשמים מעטים. ואחרי שנה נאספה אלינו ובשנייה שהגיעה אמרה בקול מלא שהיא רוצה לשרוד. לשגשג. לצמוח.

בפיקוס הגומי יש עלה חדש שלא זז במשך שבועות כי הוא היה בשוק מהמעבר. ופתאום העלה מתחיל להתארך. ואיכשהו זה מעודד אותי. 

רוצה לכתוב לך ולספר לך את השטויות האלה, אבל זה לא מתאים. אז אמשיך לבהות מרחוק ואתגעגע. עוד נגיע. עוד נעשה פליי.