אני מתיישבת על הבר. התלבשתי קצת זנותי היום ובלי סיבה מיוחדת. סתם התחשק לי. גופיה שחורה קרם וחצאית שחורה קצרה עם תחרה מהקולקציה של מרה לונה 2025.
אנחנו מזמינים לשתות. כרגיל סאן פלגרינו גדול ואני מתלבטת איזה קוקטייל. בזמן שאני בוהה בתפריט והמוסיקה דופקת לי באוזניים, חוש שישי אומר לי להרים את הראש כי יש מישהו שמסתכל עליי. אני מישירה מבט וקולטת אותו בצד השני של הבר בוהה בי בצורה חודרנית שלא ממש משתמעת לשני פנים. טוב, לפחות הוא חתיך.
לא באמת מתחילים איתי בברים ובטח לא בשנים האחרונות. אני תוהה לעצמי אם אני מדמיינת.
מזמינים ראשונות, ביניים, עיקרית. הולכים לפרק כאן אלפייה. בזמן שאנחנו מחכים לאלכוהול אני הולכת לשירותים בעיקר כי הפרצוף שלי סמוק ואני צריכה להסתכל על עצמי במראה בעיניים.
כמו כל מסעדת בר תל אביבית ממוצעת, השירותים הם יוניסקס. אני נכנסת לתא מאוד מפונפן, משתינה כי תמיד יש לי אקסטרא פיפי למצבים כאלה ויוצאת לשטוף ידיים. כשאני מנגבת את הידיים עם מגבת קטנה אני קולטת את ההוא עומד ולכאורה ממתין בתור אבל גם מסתכל עליי.
נמאס לי מדמיונות ומתחושת הפומו אז אני יוזמת.
היי.
היי. הוא מחזיר וקצה של חיוך מסתתר שם.
אביגיל *. אני מגישה יד ללחיצה.
הוא תופס את היד ולוחץ חזק.
נדב.
אז מה מביא אותך לכאן הערב, נדב?
אני שנונה ומרגישה שאני עפה על עצמי ועדיין לא שתיתי שלוק אחד של קוקטייל בנות מעפן. זה אולי החצאית שנותנת לי ביטחון עצמי או הפס השחור מעל העין.
האמת, שסתם התחשק לי לצאת. זה הגו טו בר שלי בחודשים האחרונים. ואז ראיתי אותך מהצד השני של הבר. את לא מגיעה לכאן הרבה.
אני לא מגיעה לכאן בכלל. אני מחייכת.
למה?
וול, אני מנפנפת בטבעת זהב מלופפת בחבל ביד שמאל. כי אני משויכת.
הפנים שלו מרצינות והוא מרים גבה.
בלב אני לוחשת לעצמי: וואי יא סתומה, למה בחרת דווקא במושג הזה?
משויכת אה? אין מצב שאת נשואה למי שהגעת איתו לכאן
מאיפה לך?
הכימיה ביניכם. הוא חבר. אולי היה מאוהב בך פעם. אבל בטח לא בעלך.
סבבה. הוא לא בעלי. אכן חבר.
ואיפה בעלך הערב?
הלך לראות סרט עם אח שלו.
וככה השאיר אותך לבד?
אני יכולה להסתדר לבד, נדב. תאמין לי.
אה כן? ומה תעשי אם אתפוס לך את הזרוע ואדחוף אותך לתא הזה? תצרחי?
וול, זה נשמע כמו איום, ואותי לימדו מזמן שעל זונה לא מאיימים בזין. אז בוא פאקינג נראה אותך.
יש שנייה אחת של חיוך לפני שהעיניים הירוקות שלו מאפילות והופכות לחושך והוא דוחף אותי לאחד מהתאים ונועל אחריי.
משום מה למרות מגוון נורות האזהרה שצורחות לי בראש אני בוחרת שלא להקשיב להן. אני מסתכלת עליו בנינוחות.
מה עכשיו נדב?
עכשיו… יקרה מה שתרצי. יש משהו שאת רוצה שיקרה?
*אנחה קלה*
שמחה ששאלת. בכל עולם מקביל ובפנטזיה של אשבורי מהכלוב הייתי מתארת לך בפרטי פרטים איך אתה תופס אותי ומנשק אותי ומרים לי את החצאית ודוחף את הזין לכוס הממילא רטוב שלי. אבל משום מה זה לא מרגיש לי נכון. לא עכשיו ולא ככה.
אז איך?
יש באמת סימן שאלה על הפנים שלו וזה מצחיק אותי קצת.
אני צריכה שתאתגר אותי לפני שתזיין אותי, ושתעניין אותי לפני שתנשק אותי. אחרת זה חסר משמעות ודלוח. לא התלבשתי כל כך יפה היום בשביל דלוח.
את חמודה. אבל ממש. בא לי לנשק אותך ועוד יותר בא לי שתנהלי שיחה קרובה עם הזין שלי. אבל הבנתי אותך. לגיטימי.
נדב, תן לי לצאת. אני די בטוחה שכבר שלחו אחריי משלחת חילוץ ואין לי חשק לדרמות.
הוא פותח את המנעול.
אני מסובבת את הידית של הדלת. הוא עדיין מתבונן בי.
הניק שלי בכלוב הוא אשבורי. תחפש אותי ונמשיך משם. מקווה שיש לך זהב, כי שלי בדיוק נגמר.
הפרצוף שלו אומר בקול רם שלא חידשתי לו יותר מדי ושהוא יודע למה התכוונתי.
נתראה שם.
* השם הנפוץ ביותר לבנות בשנת 2024