לפני 14 שנים. 24 בפברואר 2010 בשעה 15:31
סשן מומפיקציה שעברתי פעם:)
חושך מוחלט ושקט...זה היה כל מה שיכולתי לחוש. העולם מסביבי היה מחוק, לא יכולתי לראות, לשמוע
להרגיש או להריח כלום. היה לי אמון מלא בך. ידעתי שלא תגרום לי לנזק. זו היתה ההיצטלבות
הראשונה שלנו לתוך חוויה חושית טוטאלית וזה לקח זמן רב של בניה כדי להגיע לנקודה הזאת.
האמון בייננו היה טוטאלי, אתה בעובדה שאני תמיד אומרת לך אם אני במצוקה או אפילו בהרגשה לא נוחה
ואני עם הידע הזה שמילה אחת שסיכמנו עליה תצא מפי, אני אשוחרר בלי מחשבה שניה או היסוס.
שכבתי מכוסה מהראש עד הרגליים עם ניילון דביק, הידיים שלי היו מכוסות עם כפפות דקות, ואז כל אחת מהידיים
מלופפות לפני שיוצמדו בליפוף לגופי. היית מאוד זהיר לא לעצור את מחזור הדם ע"י כפיתה הדוקה מידי.
לפני שכיסית את פניי נישקת אותי קלות על השפתיים ואמרת לי איך אתה גאה ואיך מרגש אותך שאני בוטחת בך כל כך.
ניגבת בעדינות את הדמעות מעיניי ואז כיסית אותם עם כדורי צמר גפן לפני שעטפת את ראשי.
זה היה מוזר לי בתחילה, אבל לאט לאט נכנסתי לתוך המקום המיוחד במוחי מקום שאתה לימדת אותי ללכת אליו
כשהייתי חושבת שאני לא יכלה להתמודד יותר. זה היה נכון ; יכולתי להכיל הרבה יותר משאי פעם חלמתי.
הרגשה לגמרי בטוחה, ידעתי שאני נעטפת באהבה והערצה שלך כמו שהניילון עטף אותי.
לפתע הרגשתי מגע חלש, או חשבתי שהרגשתי, בזרועי ומצאתי את עצמי מתאמצת להרגיש את זה שוב.
העור שלי היה ריק מתחושה לכן חשבתי שזה היה פשוט הדמיון שלי. כמה זמן שכבתי שם לא היה לי מושג, זה היה
יכול להיות רגעים רק, או זה היה יכול להיות שעות.
פתאום הרגשתי את המספריים החותכים את אחד השכבות של הניילון מהשפתיים שלי הנשימה הייתה טובה, אתה
וידאת שאזור האף לא יהיה חסום. כאשר הייתי חשה נשיפה קלה של רוח על השפתיים שלי, מייד היה מצטמרר עורי.
אלוהים אדירים..., לא היה לי מושג ששפתיי היו כל כך רגישות! משהו דגדג אותן והם עקצצו כתגובה, כיווצתי את שפתיי,
וכשהוצאתי את הלשון ללקק אותם, הרגשתי שהן מכוסות בעדינות ע"י משהו אחר ידעתי לא לעשות את זה שוב.
ההרגשה של שפתי אדוני בשפתיי, ולשונו שמלקקת את שפתיי. זה הרגיש נפלא אם רק אם הייתי יכולה לכווץ
את ידיי היתה יכולה התחושה להיות פחות אינטנסיבית.
הדבר הבא שקרה, שוב המספריים חותכות הפעם, מסביב לפטמות שלי,. עמוד השדרה שלי התקמר כשאני חושבת שהייתה זו
נוצה שהברישה אותן. אנקה חלשה ברחה מגרוני בתענוג שחלחל בגופי. האצבע שלך ליטפה את שפתיי באותו הזמן
הלשון שלך שפשפה את הפטמה שלי... ידעתי, אני מרטיבה את הניילון מתחתיי, הייתי כל כך רטובה!
"מממ... אדוני!" התנשפתי. ואתה הפסקת לרגע וטפחת על שפתיי פעמיים. זה היה אות שלנו, אם רציתי שתשחרר אותי,
היה עלי לומר, עכשיו. סגרתי את הפה וידעת שאתה יכול להמשיך.
הרבה זמן ( או כך נראה לי ) התחושות היחידות שהיו לי היו נגיעות קלות על הפטמות שלי.
שאר גופי רעד בתשוקה. מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך ארוטי!
לפתע, כמעט כמו זרם חשמל עבר דרכי כאשר מצבטי הפטמה הונחו עליהן. וכאשר משכת אותם בעדינות, עלה העונג המהול בכאב חד גבוה יותר והתעצם.
האנקות הקטנות והצעקות שיצאו מגרוני שימחו אותך, ידעתי, ולא עשיתי שום דבר כדי לחנוק אותן. פתאום בדיוק כשהתחלתי ליהנות מהתפרצות
ארוטית, ושוב נעזבתי למחשבותיי. זה לא משנה כמה חזק ניסיתי לא יכולתי להרגיע את הגוף מלרעוד.
ידעתי לא להגיע לאורגזמה בלי ההסכמה שלך אבל לא ידעתי שזה יהיה כל כך חזק!
מעט אחר כך, הרגשתי את המספריים חותכים לכיוון מעלה בין הרגליים שלי. הם אז פושקו בנפרד ונקשרו.
ושוב המספריים חותכים וחושפים את הכוס שלי לאוויר הקר התכופפת מעלי והעברת את זנבות השוט בין שפתיי
הכוס שלי, ובלי שום איתות הצלפת עליו הצעקה שלי הדליקה חיוך על הפנים שלך, אני יודעת... הביטת בי הרגשתי את נשימותיך על הגוף שלי.
לא יכולתי לראות אותך וכל עוד הוא לא זזת מהר מספיק כדי לגרום למשב רוח לא הייתי יודעת איפה אתה או מה אתה עושה.
השדיים המלאים שלי ועירומי חשופים לעינייך, הפה שלי פתוח מתנשפת מהנאה ושפתיי הכוס שלי נפוחות מההצלפות,
יכלת לראות את הדגדגן שמתחנן למגע שלך. הלב שלל היה מלא בהתרגשות שעמדה להתפוצץ,
ידעת מה שזה לקח ממני כדי להביא אותי לנקודה הזאת והיית גאה ואני שבחרתי בך להוביל אותי לגבולות שלי ומעבר.
בעדינות אחזת את שרשראות הכסף שהיו מחוברות למצבטים שהיו על הפטמה מצד אחד, ולדגדן מצד שני ונדנדת אותן.
עם כל טלטול כזה רטט הגוף עם תשובה ידעת שהמגע קפוא, הרי עטפת את המצבטים לפני שהתחלנו כשעה בפריזר.
כאשר ראית שאני לא יכולה לסבול את זה יותר הורדת את המצבטים מהדגדגן וחיברת אותם לבסיסו של הדגדגן,
והסתכלת בו מתנפח אפילו יותר ועד שצבעו נהייה סגול. ידעת שזה יהיה כל כך רגיש למגע שזה יהיה כל מה שצריך כדי לגרום
לי לגמור.
בידרת את עצמך שעות מתגרה, ובעדינות מענה אותי, כשאני שוכבת שם חסרת אונים. ידעת שאני נלחמת באורגזמה שלי;
הגוף שלי געש, מסה של עצבובים תחת המגע שלך. רק הצלפה של השוט לפטמות שלי הצליחו לגרום לי לצעוק,
.
הלכת ממני שמעתי את צעדיך מתרחקים וחשבתי בליבי מה עוד מצפה לי כאן חזרת עם השוט האחר שלך.
ידעת שאם לא תהיה זהיר אתה עלול לחדור את הניילון אל תוך הגוף שלי במקום לחתוך את הניילון עצמו כמו שתכננת.
מאוד בזהירות הצלפת מעל גופי, חותך את הניילון בכתף שלי כלפי מטה. המגע של השוט גרם לי רטט ואז קפאתי.
ידעתי שהגיע הרגע ושאני צריכה לא לזוז. המפגש העדין של השוט לעבר הניילון גרמה לעצביי לקפוץ בכל פעם.
עמדת מעלי ... הייתי ערומה וחשופה למגע שלך, הכל חוץ מהידיים והרגלים שלי. שיחקת עם השוט פעם כאן פעם שם
שיחקת עם הגוף שלי, מביא אותי לסף של אורגזמה עד שהתחלתי לבכות. הדמעות שלי מילאו את צמר הגפן שעל עיניי, והבנת
שאני כבר במקום אחר, אחזת במספריים ובעדינות חתכת את הניילון סביב עיני הסירת את צמר הגפן מהן הסירת
את האטמים מאוזניי. מצמצתי כמה פעמים, נותנת לעיניי להסתגל לאור הנמוך.. התבוננתי אליך מעלה בפליאה .
ואתה כרעת בין רגליי, וכשפגשתי את המבט הקשוח שלך שמעתי אותך לוחש "תגמרי בשבילי ילדה שלי."
האורגזמה שלי הייתה כל כך עזה כשאני מהודקת אל גופך כל כך חזק התייפחתי כאשר גמרתי; כל כך חזק ואינטנסיבי בשבילי
שלא יכולתי לדבר בכלל. אתה החזקת אותי בידייך, חודר עמוק אל תוך גופי מזיין אותי בעוצמה תוך כדי העונג המשולב שלנו.
עמוק בתוך הרחם שלי, ושוב, נכנסתי לסידרה נוספת של אורגזמות. הביאת אותי לפסגה ומעבר
עד שהתחננתי אליך שתעצור, לא יכולתי להכיל את זה יותר, ועשית את זה שוב, פשוט הראת לי, שאני יכולה.
אחרי ששנינו לא יכולנו עוד, שכבת מולי והסתכלת בעיניך הכהות. נישקת בעדינות את שפתיי ואמרת לי,
" הלילה נתת לי את המתנה הכי גדולה שיפחה אי פעם יכולה לתת לאדון שלה, האמון המלא שלך והלב שלך.
יש לך את שלי גם כן, את לגמרי שלי"
בעדינות חתכת את הניילון מהידיים שלי והרגליים, אוסף אותי אליך ומחזיק אותי צמוד אל גופך.
עטפתי את צווארך וקברתי את פניי בתוכו, הדמעות עדיין ממשיכות לזרום על פני מזיכרון הארוע היפה שלנו.
לקחת אותי למיטה שלך ופעם הראשונה מאז שאנחנו יחד, שוכבים שם, אחד ליד השניה ולא לרגליך,
כשאתה עוטף אותי ומצמיד אותי אל גופך, כשאני בטוחה, ולגמרי שלווה בתוך החיבוק שלך...
