שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפוריה של נשלטת

נזרקת בשיא העוצמה, מכאב לעונג ושוב חזרה ואני.... מכורה
לפני 14 שנים. 16 באפריל 2010 בשעה 9:49





הייתי רחוק בתוך סאבספייס מטורף אני לא זוכרת את כל הפרטים,
זה היה מאוד מטושטש בשבילי וכל כך כואב לי היום אני לא יולה לזוז!!!

מאסטר כתב לי הבוקר את ה"פרטים" באימייל מהמשרד שלו
כשהיה לו זמן ושלח לי אותו אני משתפת את האימייל כאן באישורו.


=======================================================


היית על הריצפה ושאלת אם אני רוצה שתגעי בעצמך בשבילי
אמרתי שכן ואת התחלת,
אחרי מעט זמן הכנסתי אצבע לתוכך,
אחרי זה שתיים,
גרמתי לך להרטיב ולהשפריץ על היד שלי כמה פעמים
ביקשת רשות לגמור,
גמרת,
אמרתי לך לעלות על המיטה, תחת למעלה,,,
חדרתי אליך ואת נשכבת על ביטנך



נקשרת לקיר

אני שם קווים אדומים לרוחב, על הגב והתחת עם קיין שקוף
אחר כך פסים לאורך על התחת שמצטלבים עם הקודמים
סימנים בירכיים וברגליים
הצלפה ביון הרגליים עם הקיין
הצלפה עם שוט רק להרגיע את המקום

שוט במבוק על כולך שוב
הצלפה עם שוט רך להרגיע אותך
קיין שקוף על הירכיים והגב
קיין בירכייך הפנימיות ואת דוחפת את הכוס לעברי
מצליף בך על הכוס והדגדגן עם הקיין ואת גומרת
(אחרי שאת מבקשת רשות)

שני קיינים עליך, קצת חזק יותר
הצלפת שוט כדי להרגיע
מחבט על התחת והירכיים הפנימיות
מצליף על הדגדגן שלך במהירות ואת גומרת
נשארת כל כך רטובה שלולית על הכרית שמתחתיך

שוט רק להרגיע אותך
קיין במבוק חזק על התחת
את מתחילה לשרוט את הקיר
מורה לך להפסיק להרוס את הקיר מכה בך דיי חזק פעמיים גורם לך להפסיק
הצלפה על התחת ובירכייך הפנימים עם המחבט
הצלפה על הכוס עם המחבט ואת מתנדנדת מצד לצד מנסה לכוון את המחבט לדגדגו
אני מכניס אצבעות תוכך ואת מתפתלת ומרטיבה

הצלפת שוט שוב
קיין שקוף על כולך, את כבר מאוד רגישה
מחבט על התחת ועל הרגליים
מחבט בתנועות מהירות ואת משפשפת את הדגדגן על המחבט
עד שאת גומרת בפראות (אחרי שביקשת רשות)
צילמתי קצת תמונות שלך ושחררתי את הקשירה

לאורך כל הסשן את אומרת וחוזרת
"מאסטר מה אני יכולה לעשות כדי לענג אותך?"
וכל הזמן מבקשת רשות לגמור

אחר כך עשינו סקס
אחר כך אני קורא ספר ומלטף אותך
בזמן שאת נרגעת ורועדת בתוף ספייס מטורף

לפני 14 שנים. 4 באפריל 2010 בשעה 8:32



מאסטר....
אחרי שיחות ארוכות איתך
אחרי פגישות הכרות עמוקות
אחרי שהסכמת לקחת אותה לשפחה
שפחה זו מקריבה את עצמה אליך, היום הזה
כדי למלא את כל תשוקותיך,
להיות רק מה שאתה רוצה שהיא תהיה,
שפחה זו קיימת כדי לשרת אותך בכל צורה
שמחשבותיך עשויות ליצור
גופה ונפשה אינם שלה, שלך הם...
מוותרת על כל זכויותייה, שלך הם...

תודה על האדם שאתה מאסטר
שמוציא ממנה את השפחה שבה
היא תציית,
תשקף אותך כרכושך,
היא תדאג לוודא שטוב לך ללא הרף,
אין דבר שלא תוכל לבקש מהשפחה הזאת,
היא תלמד ענווה,
ותמצא ברכה בשקט שלרגליך
מודה על שאתה מרשה לה לכרוע לרגליך

תודה מאסטר
כל כך גאה להיות שלך

לפני 14 שנים. 30 במרץ 2010 בשעה 7:30

אם שולטים/ות ישקיעו
את אותו זמן
בעבודה על המומחיויות
הפסיכולוגיות
והרגשיות
המעורבות בשליטה
כפי שהם משקיעים
על למידת קשירות
וטכניקות של הצלפה,
עולם השליטה
יהיה מקום שמח יותר.
לא?

לפני 14 שנים. 28 במרץ 2010 בשעה 13:30

מתוך יצר עמוק,

אני בוחרת בגבר

שמפעיל את החוזק הפנימי שלי,

שיש לו דרישות עצומות ממני,

שלא מפקפק...

באומץ או בחספוס שלי,

שיש לו אומץ להתייחס אלי כאשה

לפני 14 שנים. 25 במרץ 2010 בשעה 15:13




כפותה בידיה היא ישובה לימינו. קרסוליים מוצלבים, ושותקת. היא לא הורתה לשתוק, לא היה לה שום דבר לומר, שום דבר להוסיף. הוא התבונן בה..

הוא משך מעל לוח המחוונים את קופסת הסיגרים שלו. מסר לה את הקופסה ובלי מילה היא ידעה מה שבשתיקה בוקשה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא הדליקה את הסיגר שלו. מוקדם יותר הוא הסביר לה ש.. בנוסף לרצונו לעשן, הוא אהב את הטעם מרטיבות שפתיה… בשירות שלה היה אלמנט של בטיחות כשהייתה צריכה לדאוג שהוא לא יסתנוור על ידי הלהבה כשהוא נהג.

היא העבירה את הסיגר הדלוק אליו

יד אחת מחזיקה אותו, האחרת תומכת בה
בלי להוריד את המבט שלו מהדרך הוא ידע שזה היה במיקום הנכון ( היא אולפה)

"תודה" כלבה
"בבקשה מאסטר" (והיא חזרה לשתוק ) כשהם ממשיכים בנסיעה

נ.ב : יותר מוקדם במהלך היום כשהוא הדליק סיגר לעצמו. הוא ראה אותה עם מבט של הפתעה ותוהה מדוע היא לא קיבלה את הזכות להדליק לו את הסיגר הוא ידע שזה הוציא אותה מאיזון… וחייך לעצמו

לפני 14 שנים. 24 במרץ 2010 בשעה 14:20

&feature=related




נכתב למישהו שאני לא מבינה, אפילו קצת..


אתה כל כך צודק...


אני טיפשה


ואני לא יודעת


שיט....


על פוליטיקה,


שילטונות,


היסטורית עולם,


על שמרנים,


על ליבראליזם,


על הפאשיזם,


וכל שאר ה-"זם",


או כל דבר אחר


שנשמע אינטלקטואלי


וספרי לימוד


שמוכיחים,


עובדות חיים


מזוינות...


אבל אני יודעת


על חיים,


ואני יודעת


על מוות,


ואני יודעת


על אהבה,


ואני יודעת


על שינאה,


ואני יודעת


על אמת...


ולא...


לפני שאתה קופץ,


למסקנות


ומניח,


שאתה מכיר אותי,


לא, אני לא מדברת


על האמת של אלוהים


כי אני כופרת,

או אגנוסטית *


או משהו...


אני אפילו לא יודעת

על דת...


כשאני חושבת על זה,


אני מסכימה עמך,


אתה 'סו פאקינג' צודק


ואני 'סו פאקינג' טועה...


כי....


אני לא יודעת שיט



על כל אלו הדברים



שגורמים



למלחמה......


* אגנוסטית - בוחרת שלא להניח דבר לגבי דברים שקיומם לא הוכח, במקום להניח שאינם קיימים)


לפני 14 שנים. 23 במרץ 2010 בשעה 19:28



לעזאזל ,

תסתכל עליי!

אתה לא רואה,

אתה לא מבין?

זה הכל בעיניים שלי

כל מה שאתה

רוצה

יכול,

זקוק

הכל שם....

אבל אתה צריך להסתכל,

אתה צריך לראות ....

עמוק בפנים

לפתוח את העיניים;

לפתוח את המח,

כנס אלי ....

קח את זה,

בשביל זה זה שם,

כדי לקחת;

אל תהיה מבוהל מהאינטנסיביות שלי

זה רק הרעב שלי,

החולשה שלי,

החייתיות שלי



לפני 14 שנים. 23 במרץ 2010 בשעה 7:50



השעה 8 בבוקר אני מקבלת פניה להוספת חבר חדש למסנגר ממנה ואני מתרגשת מאוד רצית שנכיר אחת את השניה כבר זמן מה...
והנה זה קורה אנחנו מתחילות לשוחח שיחה מרוגשת כזו כמו שתי ילדות בנות 14 אתה פונה אלי.. אני רועדת מהתרגשות ומתפללת שאתה הולך להגיד לי שהיום אני מגיעה אליך
אבל לך יש תוכניות אחרות בראש.... ואתה מציע לי הצעה חדשה שבה א' ואני נבוא אליך יחד אני לא יודעת מה לחשוב הראש שלי מתמלא במחשבות שרצות.... מה יחד? לא מכירה אותה!
אבל לא ראיתי אותך חודשיים אני כל כך מתגעגעת... רוצה אותך רק לעצמי!! אולי בפעם הבאה?! למה ככה? אתמול אמרת משהו אחר!? רוצה שתצליף תספינק רק אותי
כל דקה מהזמן שלך רוצה לשרת לענג לרצות אותך ..ללא הפסקה רק אני ללא שיתוף רוצה לצרוח את הגמירות שלי ללא קהל רוצה להיות שם אתה ואני לבד זה החופש שלי כשאני איתך חופש שלי!
ללא שותפים מה עושים אלוהים מה עושים???

ואתה באצילותך נותן לי את האפשרות לבחור אומר שאני לא חייבת .... משאיר לי פתח לבחור ואז זה מגיע... אני נרגעת, נושמת סדיר משוחחת עם א' במצלמה וחושבת לעצמי
מאסטר פתח היום את הבוקר עם ההודעה "אני רוצה להביא אותך ואת א' לכאן בא לי להתאכזר"... זהו רצון של מאסטר ואני רוצה בכל מאודי לרצות אותו אין מקום לפחדים שלי כאן
אין מקום לרצונות שלי ולפנטזיות שלי על מאסטר לעצמי, יהיו פעמים אחרות שהוא ירצה אותי לבד או אולי פעמים שאוכל לבקש להיות בסשן איתו לבד
והנה הרגע להתקדם בבדסמ שלי כשפחה ולא לחשוב על עצמי ... לשים את מאסטר לפניי הרי אלו תשוקותיי לקלף את השריון המחורבן שבניתי לעצמי ולתת למאסטר
שאני כל כך אוהבת את עצמי נקייה נטו... אני ללא חומות ומסכות להיות שם לשרותו לרצונותיו ולסמוך עליו שיידע לשמור עלי ולהכיל אותי אני בטוחה
שידעת כמה אני לא מנוסה בסיטואציות האלו כמה אני מתגעגעת כמה אני עלולה לקנא אבל יותר מכל רציתי לרצות אותך וזה מה שהוביל אותי להרגשה השלמה שלי
אני רוצה לבוא עם א' ולהתנסות בכל מה שאתה מתכנן לי וכך יהיה...

מרגע זה ההתרגשות שאחזה בי לא ניתנת לתיאור בכתב בעל פה או בכל דרך אחרת הלב פעם לו בחוזקה מאיים לקרוע את בית החזה, הפה התייבש שלי דמיונות החלו להשתולל בראשי
לחץ פחד וכל מה שהעסיק אותי זה להכין את עצמי אליך, שעה גילחתי את עצמי חפפתי משכתי את גופי בשמנים וריחות וחיכיתי לשעה שקבעתי להיפגש עם א'...

מהרגע שנפגשנו החיוך לא הוסר מפני... איזו מקסימה נעימה יפה רכה ומלאת קסם של אישה איזו הכלה כמה קישקשתי, שתינו קשקשנו כל הדרך כאילו מנסות להספיק לנדב פרטים
אחת על השניה כמה שיותר כדי להתחבר להתחבר להתחבר כל זה לפני הסשן...

כשראיתי כמה היא מתרגשת הוקל לי...

אנחנו מול הדלת שלך ודמעות בעיניים שלי מהתרגשות וגעגועים אתה פותח את הדלת ואני כמעט מתעלפת... החיבוק הזה... הריח שלך....רציתי כל כך לפול לרגליך ולחבק את רגליך
אבל התביישתי מא' אני מושכת את הזמן בחדר, צריך להתפשט אני מתביישת כל כך אלוהים... א' כל כך טיבעית בעירומה...

אנחנו זוחלות אל החדר א' ואתה מעשנים סיגריה ועוד אחת... אנחנו מדברים על הא ועל דא ואני כבר מאבדת את הסבלנות, רוצה שזה יתחיל כבר..
לא יכולה לנשום רוצה את הכיסוי עיניים עלי רוצה להיכנס אל המקום הזה וזה מתחיל..

כיסוי עיניים על שתינו, חושך משתרר ואתה מתחיל לקשור אותי קולך משתנה מדבר אלי... "אז ביקשת להעלות את דרגת הכאב היום?" אני לא עונה, כל סיבוב של החבל סביבי
מכניס אותי יותר פנימה למקום השקט הזה אני חשה שהקשירה היא אחרת, אף פעם לא קשרו אותי ככה ידי לאחור מהודקות כתפיים נלחצות נצמדות לגופי השדיים נחנקות סביבן ...
אני נלחצת ושואלת "למה צריך לקשור כל כך חזק?" ואתה מזכיר לי שאנחנו עומדים לעלות בדרגת הכאב ואתה לא רוצה שידיי יעמדו לך בדרך... אתה מסיים ומורה לי לא לזוז
ועובר לקשור את א' אני עומדת קשורה היטב חסרת אונים בחושך מוחלט מאבדת כיוון לא יודעת היכן אני בחדר, מבררת איתך ואתם צוחקים עלי, ממש איבדתי כיוון אני שומעת את א'
זה עושה לי טוב שהיא בסביבה כשאתה קושר אותה אתה חולף מידי פעם מולי אני מרגישה את משב הרוח שלך ומנשקת כל פעם שאתה קרוב אלי ...

אני זזה ללא הרף לא כל כך מרגישה שאני עושה את זה אבל לך זה מפריע ואתה מחליט לקשור אותי אל הקיר עם שרשרת ברזל, <ככה זה נשמע לי>...
אלוהים עכשיו אני גם מחוברת לקיר ואז באמת השתתקתי... לא שמעתי אותכם מדברים. היו זמזומים מהכיוון שלכם אבל אני כבר הייתי במקום אחר... מקום של שקט ורוגע שלא חוויתי
כל כך הרבה זמן מקום של תהיות מה עומד לקרות הלילה...

לא יודעת כמה זמן עבר כשאתה מגיע לשחרר אותי משם ומעיר אותי מהיכן שהייתי אתה מלטף מעביר את ידך על גופי ונשמע מרוצה, סוטר לי בחוזקה על החזה מסובב פיטמות אני נושמת..

ואז.. אתהמחבר את המצבטים הנוראים האלה מפטמתה של א' לשלי הכאב מפלח את פיטמתי אבל כשא' נאנחה חזק וכאבה את הכאב שלה איכשהו הכאב שלי פחת, התרכזתי בשלה..
ואז מצבט נוסף בין הכוס שלה לשלי והכאב החד שאני נושמת אל תוכי

אתה מזהיר אותנו שאם נזוז נכאיב לעצמנו ומציע לנו לא לזוז... אני מרגישה את א' בתוך הלב שלי את הכאב שלה את הפחדים שלה את דופק הלב שלה...
מתרכזת בה ממש ושוכחת את עצמי אני נעלמת... אבל לא להרבה זמן ספנק חזק על התחת מזכיר לי שאני קיימת ולאט לאט אני משחררת את עצמי לחוות את הרגשות שלי לצידה ואיתה גם יחד
ואני מכילה את הכאב הזה ומרגישה שאני יכולה עוד יכולה הרבה כאב היום...

אתה מנגן על חבלי המצבטים ואני יכולה להרגיש אותך משועשע וכייף לי להיות הצעצוע שגורם לך להשתעשע כל תזוזה של א' קורעת לי את הפיטמה וצעקותיה חודרות לי פנימה
החוויה הזו של להרגיש ליד לצד וביחד חדשה לי כל כך ....

ואז אתה מוצא לך שעשועע חדש... מחליט לדגדג את רגלינו ונותן אפשרות בחירה לכאב במקום דגדוג, א' רוצה דגדוג ואני מבקשת כאב ...
אנחנו מאבדות שליטה על המצבטים ונעות בטירוף א' נקרעת מצחוק ולא מפסיקה לזוז אני מרגישה שהפיטמה נקרעת לי..

מאסטר אתה כל כך נהנה, אני עם כיסויי עיניים אבל יכולה לראות את פניך משועשעות כל כך וככה קל יותר לסבול... מרגישה אותך מאחורי ספנקים על התחת.. את היד מחליפים כלים אחרים
שכל פעם מרגישים שונה על העור... אתה מסובב אותי אליך מכה על השדיים עוזב אותי ועובר לא' אני שומעת אותכם מרחוק ועפה לי למקומות שלי לספייס שלי
ושוב מתעוררת עם ספנק או מכה חדשה תחושה של סחרור, כמו לונה פארק כזה מידי פעם אני מגששת למצוא את ידה של א' רוצה להתחבר אליה...

אני מחכה לכאב הגדול לעליית המדרגה ואז זה בא... א' מקבלת הוראה להתכופף ואני להתכופף מעליה אתה נוגע עם הקיין או משהו שחשבתי שהוא קיין
נוגע ברכות על התחת ומסביר לי שאקבל 50 הצלפות קיין ועלי לספור להגיד "תודה מאסטר ואפשר לבקש עוד אחד בבקשה" ושיהיה משכנע...

בקושי אני מבינה מה אתה אומר לי אני כבר בפחד נוראי, לחץ... נושמת בכבדות עוצמות של חוסר אונים מטורפות לא זוכרת מה אני צריכה להגיד...
את מכה בי את המכה הראשונה אני מתבלבלת לא אומרת כלום נכון, אתה מודיע לי שזה לא נחשב וחוזר שוב על המכה ... אני שוב מתבלבלת ושוב טועה וגם מכה זו לא נחשבת
התחת שורף לי וכואב לי כל כך אבל אני רוצה להיות שם רוצה להרגיש שאני יכולה להכיל עוד כאב להתמסר אליך כסימן ליכולת שלי להכיל כל דבר ממך להתמסר אליך ממקום של חוזק
כי רק ככה אוכל באמת להסיר מסכות ואתה מכה שוב ..

ואנחנו עדין לא עברנו בספירה את אחד א' המתוקה זזה תחתיי אני יכולה להרגיש בתוך כל החוויה החדשה לי והכל כך עוצמתית שאני עוברת שלא נח לה שם למטה
והיא זזה כל הזמן ומנסה להתרומם..
בשבילי אני רוצה לעבור כבר לעזזל לשתיים ובשבילה שהכל ייגמר והיא תוכל שוב להתיישר היא לוחשת לי את הטקסט שאני צריכה להגיד אחרי ההצלפה..
מאסטר אתה מורה לה לא לעזור לי.

מאסטר אכזר שכמוך מדהים אהוב יפה אצילי וחכם שכמוך

המכה הבאה מגיעה ואני מצליחה סופסופ לומר את זה נכון אבל לא כל כל משכנע בעינך ולא מספיק חזק, אלוהים שוב ושוב וככה אנחנו ממשיכים
כשכל חבטה הופכת מכואבת לשורפת לצורבת את עורי ונשמתי כמעט נעתקת אבל אני יכולה עוד ועוד ומחייכת אליך כדי שתראה כמה אני חזקה בתוכי ואולי גם תצליח לראות
שקיבלתי את האומץ לגדול ולהפוך להיות מי שאני באמת...


לקראת ההצלפות האחרונות כשאני מונה אתם עיניי מתמלאות דמעות אך ללא בכי כי אני גאה כי אני מבינה למה אני רוצה את הכאב כי אי אפשר לגדול ללא הכאב,
לא יהיה חופש בלי המאבק הפנימי של לשחרר לא תהיה תשוקה ללא הפירוק של המחסומים שבניתי שנים.


מכה מספר 50 מגיעה < שזה 55 לדעתי בכלל > וזו האחרונה..

מאסטר אני כבר לא איתכם אני מטיילת במחוזות אחרים אני שוב בשמיי יהלומים ובשדות תותים ואני שם לבד עם האני הפנימי שלי אני חופשיה ומשוחררת ומרגישה אותך שם מגן עלי ומוריד אותי לישיבה משחרר מעט את החבלים ואני נעלמת...

שומעת אתכם מרחוק שומעת את א’ סופרת רוצה להשתתף להיות שם בשבילה אבל מבינה שאין צורך, שאתה שם בשבילה ואני משוטטת וצפה בתוך ספייס מטורף של יכולת לקחת חופש מעצמי ולשחרר ולדמוע וכל זה מתאפשר לי רק בגלל האמון שאני נותנת באדם שאני קוראת לו מאסטר שזה אתה - תודה לך מאסטר
אתה מוציא אותי מהמקום הזה עם כוס מים אני שומעת את א' כבר ישובה על ידי ואתם מעשנים שוב סגריה אני צפה לצידכם וכל מה שאני מרגישה זו אהבה גדולה לכולם....

לפני 14 שנים. 22 במרץ 2010 בשעה 12:07



היא חושבת על כל הגברים שהיא פגשה
זרים עם שמות שכוחים
ואיך שהם נשמו את החיים לתוך חושך
רק כדי לשחק את המשחקים הטיפשיים שלהם


זורקים הם התראות לרוח
גילגלו קובייות והניחו את הימוריהם..
מהמרים בלילה של תשוקה
תמורת חרטות החיים


בר נוסף, מיטה נוספת,
'פואמה' נוספת שעדיין לא נכתבה
שיר נוסף למלא את השתיקה
של לילה בודד קר


שני עשים רוקדים שיר אהבים
כנפיים נתפסות בלהבות התשוקה
המנסה למנוע את הצער
של אפילת חיים מעוותת משחקים


היא לוקחת את ידך למשוך אותך קרוב יותר,
עד שגופכם מתאחדים לאחד
אין לך צורך לדעת אותה יותר טוב
וגם לא לברר מאיפה היא באה


היא פשוט, עוד weekend stranger
מחפשת מקלט מחייה
רק עוד גוף רך נוסף
אהובה של מישהו, אשת מישהו


וכאשר השיר האחרון נגמר
טביעת רגל מכתימה רצפה ריקה
שניכם בורחים למצוא את המקלט שלכם
איפשהו אחר.. מעבר לדלת


מיטה נוספת, סיפור נוסף
על ילדה שעשתה לך רע
זר נוסף חולק בתהילה שלך
לוחשים את השיר הבודד של החיים


גופות מתפתלים ומתאחדים יחד
צללים רוקדים לעבר הירכיים שלה
מילים של אהבה מסתירות את הרגשות שלך
אור יום לובש התחזות דקה


וכשאתה נופל לעבר הגוף שלה
מריץ אצבעותיך דרך השיער שלה
אתה נכנע לרחמים הרכים של השינה


כאשר אתה מתעורר היא לא שם,
אתה מחפש לרוחב המיטה למצוא אותה
רק כדי לגעת בריקנות
קביעות מחליקה דרך אצבעותיך
כמו המשי של שמלתה


יום נוסף שבוע נוסף
חודש נוסף, ושנה
עוד דרינק, אשה בודדה
עוזרים להטביע את פחדיך


בר נוסף, מיטה נוספת
'פואמה' נוספת שעדיין לא נכתבה
שיר נוסף למלא את השתיקה
של לילה... בודד קר.....

לפני 14 שנים. 15 במרץ 2010 בשעה 8:26

&NR=1



Hey You
Pink Floyd



Hey you, out there in the cold
Getting lonely, getting old, can you feel me?
Hey you, standing in the aisles
With itchy feet and fading smiles, can you feel me?

Hey you, don't help them to bury the light
Don't give in, without a fight

Hey you, out there on your own
Sitting naked by the phone
Would you touch me?
Hey you, with your ear against the wall
Waiting for someone to call out, would you touch me?
Hey you, would you help me to carry the stone?
Open your heart, I'm comin' home

But it was only fantasy
The wall was too high as you can see
No matter how he tried he could not break free
And the worms ate into his brain

Hey you, out there on the road
Always doing what you're told, can ya help me?
Hey you, out there beyond the wall
Breaking bottles in the hall, can ya help me?

Hey you, don't tell me there's no hope at all
Together we stand, divided we fall [english]