Rebirth

גשם
שמש
גשם
שמש
גשם....

פיצול אישות אחד גדול יש למזג אוויר בישראל.....

אפשר להגיד שהוא מתחלף? ;-)

שיר מרגש

זו הרגשתי כרגע...

בלי רגשות בלי התרגשות....

לא איכפת לי מכלום כרגע כי כנראה לאנשים לא איכפת ממני... יחס גורר יחס לא?

קצת מעציב.. קצת מאכזב... אך לרוב זה פשוט אדיש...

Her back was turned to the rising sun, and shadows filled her view
her jaded heart was missing it, running to what she'd already been though.

The laughter must have seemed a trick, a cruel degrading taunt
The pointing fingers and grinning lips, alone she could not daunt.

But this time something changed, his voice said "now turn around"
she did as she knew she must, and a new beginning is what she found

A warm embrace by father sun, a song sung from wings above.
the air may still have been cold with chill, but inside she was warmed with love.

The sun told her that this was her day, that for now his light would shine
He told her fear not the sunset... fear wasting this precious time.

"No doubt," he told her, "I shall set, upon the other side
then welcome night and stoke the fire, until again I rise."

"You see I am eternal, and you are not the cause
My life is set on cycles, if I'm gone it's not for long"

She thought she'd heard him right, but she paused as his words set in
and then she understood & let it all begin...

The shadows where still there, but now she didn't mind
rather than wait for the end, she'd treasure this precious time.

And so she knelt before him, her face and hands, now touched the ground
everything she'd every run from, had allowed her to be found...

~author unknown

תודה נטייייייייי :)

היה היום... כל כך הרבה הכנות... כל כך הרבה דברים להספיק... אין זמן לנשום...

בדרך הבייתה עצרתי אצל שכנה שלי. היא ביקשה ממני לתרגם לה משהו אז הלכתי לקחת את החומר. נשארתי שם שעה.
היא לא הרגישה טוב אז לא רציתי להשאיר אותה לבד והתחלנו לדבר ודיברנו ודיברנו ודיברנו.

אחרי מלא זמן הרגשתי כאילו שיש לי סבתא. פעם ראשונה אחרי שנים. זאת הייתה הרגשה נעימה. משחררת. חמה.

כרגע אני תוהה אם אני צריכה למצוא תחליף לאב. עם דמות כזו יהיה לי הרבה יותר קשה להסתדר. תמיד מרדתי באבא שלי כי הוא תמיד התייחס עליי כילדה קטנה. והוא עדיין עושה זאת. גם מעבר לים.

כל הערב /לילה ביליתי עם אמא שלי שעד לפני 4 ימים רצתה שאעזוב את הבית והיום בילינו חמש שעות בלהקשיב למוזיקה מצעירותה ומילדותי שהיא גידלה אותי עליה. היה בזה משהו מרגיע.

בכלל .... כל השבוע אני רגועה... זה מדהים. בחיים לא הרגשתי כך. נראה לי שאני יודעת סיבות לזה (ולא לא אוננות)...אני פשוט שלווה. לא דואגת. כמו שאמר לי איש יקר " הפסקת להתתרגש מכל דבר".. נכון הפסקתי. זה לא אומר שאיכפת לי פחות או לא איכפת לי בכלל. זה פשוט אומר שאני כבר לא נותנת לכל דבר לערער אותי. אני יודעת מה אני שווה אני מתחיל הלהבין מי אני מה טוב לי ומה לא. מתחילה להיות עצמאית....פעם ראשונה בחיי...


מקווה שגם הסופ שבוע יהיה רגוע....:-)....[i]

סוף שבוע פה!!!!

ושבוע הבא שקט!!!!!

יאללה...הבייתה :-)

ממש פגעתי בה....אולי סופי אולי לא.

אבל פעם כשהיינו רבות הרגשתי אשמה, גם אם היתי צודקת. הרגשתי רע עם עצמי, הייתי בוכה.

היום זה פחות. לפעמי אני חושבת שכבר אין לי כוח להתעצבן, לפעמים אני חושבת שאולי בגלל שהפסקתי לחיות דרכה. דרך הרגשות ותגובות שלה.

אני יודעת כמה קשה לה. היא לבד שאופן מסוים אבל אני גם יוגעת שלמרות שהיא אמי אני חייבת איכשהו גם לשמור על עצמי.

יש לי חשש, שאני אהיה כל כך עסוקה בה ולעשוז לה שאני אמצא את עצמי עוד כמה שנים בלי השכלה, ובלי כלום. אני חוששת להשאב בתוך זה. מצד שני אני כל כך רוצה לעזור לה.

כל יום אני יוצאת ב8 לעבודה, חוזרת ב10 - 11 בלילה. אפילו לקחתי עוד עבודה בדרך עוד קצת כסף. ואז היא מתלוננת שאין לי זמן עבורה. היא מתלוננת למה אני לא מסיימת שיעורי נהיגה... מתי יש לי זמן???

אני מנסה לתת כמה שאני יכולה. לקחתי אותה לפני כמה ימים לקפה וזה המשיך לארוחת ערב כי ידעתי שהיא מתוסכלת ושעבר עליה שבוע לא קל. ניסיתי לעודד אותה. אפילו לקחנו את המחשב נייד ועבדנו קצת ביחד. נתתי לה רעיונות מה ואיך לעשות. אבל בסופו שלדבר אני לא יכולה לעשות דברים במקומה. אני לא יכולה להיות הבייביסיטר שלה.

היא מרגישה אשמה שבגילי אני עובדת קשה במקום להנות. בסדר כבר השלמתי עם זה. לפעמים אני מאשימה אותה אבל בו זמנית אני מבינה. זה לא קל היא התפקידים התחלפו. זה לא קל כי איןלנו כבר את החיבור שהיה בינינו. בעיה היא שהיא לא מבינה את זה. משהו צריך לשלם את המחיר. אני יכולה לבחור עבודה אחרת שעות אחרות אבל אז לא יהיה כסף בבית. או שאני יכולה להמשיך כמו עכשיו ושזה יפגע ביחסינו. אני משתדלת כמה שאני יכולה אך גם אני בפאניקה בזמן אחרון. היא לא יודעת כי אני לא רוצה להעמיס עליה. אבח אם אני אשתניתי עבודה גם היא צריכה. זה חייב להיות הדדי. כרגע זה לא בא ממנה. בגלל סיבות כאלה ואחרות.

אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. זה נראה כאילו המשפחה מתפרקת.... ולי כבר אין כוח לאסוף את השברים חזרה...

- בזמן האחרון אני מרגישה את הריח שלי כל הזמן.. בכל מקום.. זה מגרה 😄

- מממממ... קולר עם פעמון... שישמעו אותי תמיד... מעניין....

- למרות ש4 בצהריים עדיין לא התעוררתי...

- יצא לי להתקל בזמן אחרון בכמה וכמה גברים... לאו דווקא מהתחום שטוענים שאני זקוקה לדמות אב...
אז הנה חדשות בשבילכם... למרות שלא גדלתי עם אב... אני לא מחפשת תחליף... מסיבה מאוד פשוטה שאני לא יודעת מה זה אב. ולא מעוניינת לגלות. טוב לי איך שאני . לא יודעת להתנהג מול אב ולא רוצה...זה כל כך פשוט.

- ויש כאלה שחושבים שנועדנו להיות. בתיאוריה זה רומנטי. בשיחה ראשונה זה פשוט פאטתי...

יום טוף...:-)

למרות הלחץ... הפאניקה שהייתה לי בימים האחרונים... נעלמה לה...

שכבתי במיטה אתמול... רגועה... שלווה... אתה איתי... מחובר .. למחשב ולנשמה.

גם כהלכת לפרק זמן מסויים... הרגשתי אותך, את נוכחותך. הרגשתי את הרגע שבדיוק נרדמת... חייכתי לעצמי.

אתה הרוגע שלי, השלווה. עלייך אני מתגעגעת...כל יום כל דקה...