לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 18:30
תודה לאיש יקר שהזכיר לי את השיר המדהים הזה...אני בוכה איתו כל פעם מחדש
}{
תודה לאיש יקר שהזכיר לי את השיר המדהים הזה...אני בוכה איתו כל פעם מחדש
}{
Rebirth
If you want to kiss the sky, better learn how to kneel=================================================================
And I don't want the world to see me
Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am
תודה לאיש יקר שהזכיר לי את השיר המדהים הזה...אני בוכה איתו כל פעם מחדש
}{
לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 8:29
המוזה קטנה ושובבה נעלמה לפני כחודש ימים. פעם אחרונה נראתה מסתובבת באזור פינת הסוטים בשכונת הכאב.
גבוהה, רזה, שנונה וכוסית עונה לשם כלבונת.
כל מי שראה אותה אני צרו קשר עמי ב ה-ק-ד-ם!!!!
זהירות!!! טיזרית לא קטנה אך עם אישיות כובשת...אנא לגשת אליה בזהירות רבה, הבעלים לא לוקחים אחריאות על ההשלכות.
תודה מראש,
G[b]
לפני 15 שנים. 17 ביוני 2009 בשעה 7:09
יש משהו במשפט הזה...עדיין לא יודעת מה אבל משהו בהחלט...
בוקר אור :)
לפני 15 שנים. 13 ביוני 2009 בשעה 21:31
אקסטרימי?
תוהה בקול רם....
לפני 15 שנים. 10 ביוני 2009 בשעה 20:32
לאן הולכים כל הסוטים???
:)
לפני 15 שנים. 10 ביוני 2009 בשעה 13:22
לפני 15 שנים. 9 ביוני 2009 בשעה 7:29
מתגעגעת לתקופה של התחלה, לתחושה של תמימות, של טוהר.
מתגעגעת לבן אדם הראשון שהעיז לקחת אותי ולקדם. בהבנה, לאט, נכון, עם מלאה חום והקשבה. שקיבלת אותי כמו שאני ועזר לי להתמודד עם הפחדים שלי. איתו גדלתי וצמחתי והתפתחתי.
הבסיס שלי בעולם הזה נוצר על ידו. ומשם רק צמחו דברים טובים.
בזמן האחרון סטיתי מה דרך. הרגשתי, ידעתי, ובקושי עצרתי. טוב שעצרתי בזמן. בגבול.
הולכת כמה צעדים אחורה. לנקות את הראש. להתרכז באנשים שחשובים לי. לא מפסיקה להנות אך במידה מתונה מאוד. לאט.
כעת אני מנסה לבנות משהו עם בן אדם שבחרתי בו. לא יהיה קל. כי זה כבר התפספס פעם אחת. התחיל ברגל שמאל.
מתחילים מחדש. דבר שונה ומיוחד. בונים משהו עוצמתי, אינטימי וסוחף.
שני אנשים. אחד מהעבר שהוא עדיין בחיי ואחד בעתיד שמקווה שישאר בחיי. שניהם חשובים לי, מאוד.
לפני 15 שנים. 8 ביוני 2009 בשעה 11:24
בא לי...:)
לפני 15 שנים. 5 ביוני 2009 בשעה 17:32
לפעמי אני שוכחת לנשום. רצה..רצה מהר מדי. לא מסוגלת לעצור.
מצד אחד וואלה, אני צעירה ישנה דרך ארוכה לפניי עוד הרבה התנסויות (גם לא ממש קצת מאחוריי). ולפעמים פשוט בא לי להתנתק. מהכל. לגמרי. להיות במקום אחר. להיות במקום שמישו ישמור עליי.
זה עבורי דבר חשוב בבדסמ שלי. כן יש לי תוקפות של שעשוע והשלמתי עם זה. וגם השלמתי עם זה שזה תמיד יהיה שם
לפעמים פחות ולפעים יותר.
מצד שני, יש בי צורך למשהו אחר. למקום יציב. בטוח.
יש בי צורך, לעצור ולנשום.
לפני 15 שנים. 1 ביוני 2009 בשעה 20:15
לתת לאמבטיה להתמלא...לנשום..לצוף בתוך המים.
בספייס משלי.
במקום משלי.
לנקות ולהתנקות.
להתענג ולהתמסר
להתאפס קצת
לטעון את המצברים...
לחייך ולדעת שהכל בסדר :)