Rebirth

אני מסוכנת לעצמי...

אךךךךךךך.... היה מדהים..

ממש לא מתוכנן אבל מדהים..

הרבה זמן לא נהנתי כך...

כולם עשיתם לי את הלילה...

גררררררררר

תודה

}{

להפסקה

רצונות אפשר לבטל

רגשות לא

לפעמים אני חושבת שאני מאבדת את זה. את שפיותי. הולכת לאיבוד אני בתוך עצמי בתוך הרצונות שלי בתוך הבחירות. הכל מתערבב ומתרעפל.

דרוש אומץ רב כדי ללכת בעקבות רצונות וצרכים האמיתיים. קודם כל אומץ מול עצמך. להודות לעצמך שיש לך צרכים כאלה ואחרים , רצונות שבעיני אנשים אחרים נתפסים כאל מהשו אסור, משוגע או בלתי נתפס בכלל.

לעשות קפיצת ראש לתוך מים עמוקים ושם ללמוד לשחות. אז בהתחלה יש פאניקה, יש בלבול, יש צורך להשאר על על פני המים ולנשום, לא לטבוע. אך ברגע שמצליחים להשתחרר רואים שבעצם המים לא כאלה מפחידים, שיודעים לשחות כבר לפני מחייכים ונהנים בהם וגם רואים שאנו לא לבד. כל הזמן הה מישהו ששומר עלינו. תמיד.

אז אני לוקחת אוויר, אוזרת אומץ והולכת מול כל הפחדים ישר למים העמוקים.

:)

- חשבתי שאם אסתכל אני לא אוכלמ להתרכז- עכשיו התמונה לא יוצאת לי מהראש ומחמרנת כל הזמן

-חשבתי שאפשר לדבר רק בצורה מסויימת- יוריקה יש דרך אחרת

-חשבתי שלא יהיה סוף טוב אם אשחרר את הרסן- אז חשבתי...הפתעתי את עצמי אפילו

-חשבתי שאני אהיה לחוצה בצהריים- נשיכה הוכיחה לי אחרת..

חשבתי...שהמסקנה היא..

להפסיק לחשוב

(המבין יבין ;-))

אל תעברו דירות...

כאב ראש אחד גדול...:(

לפחות אני צובעת את החדר יפה יפה :)

תפקיד הגבולות הוא הינו לשמור על עצמנו לא? הוא לדאוג שאנו נשארים בתוך המקום שאנחנו מרגישים בסדר לעת עתה. כמובן גבולות נתונות לשינויף ואם חיבור טוב ביחסים הם משתנות ונפרצות.

אך אולי הגבולות הן גם סוג של בריחה. בריחה מהפחדים. קל מאוד מלהגיד זה גבול וזה גבול וזה גבול לגבי דברים שאני מתקשים להתמודד איתם. לברוח לפינה נוחה הזו בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעינינו או גורם לנו אי נוחות.

דבר נוסף, יש פה קצת קונפליקט. הרי כנשלטת אני רוצה לספק את אדוני לפי רצונו, לתת לו אותי לתענוגו בכל צורה שהיא. אך מה קורה כאשר הרצון של השולט נתקע בגבול של הנשלט?

תגידו ששולט טוב יידע לפרוץ את הגבולות. נכון יש בזה משהו. אך עדיין יש את הרגשות מהצד הנשלט, המאבל הפנימי הזה בין לרצות ולבין גבול של עצמינו, במיוחד כשהגבול נותר כחלק מבריחה ההוזכרה למעלה ולא משום דבר אחר. עדיין יש את הרגשות האלה של אשמה. מעצם העובדה שבורחים.

פתרון ההגיוני הינו פשוט לאפשר לשולט ביחד עם הנשלט לעבור את הגבול, את המחסום הנפשי הזה. להבין מה מפחיד בו ולמה בורחים. אך בשביל זה צריך גם כוח ורצון מצד הנשלט. זה הדדי.

יש דברים שיותר קל להגיד מלבצע. נקודה למחשבה.