בפורום יותר מצומצם מפעמים אחרות נפגשה משפחה לעוד ליל הסדר. חלק מאנשים היו חסרים והיו גם תוספות.
בת של בן דודי שהיא פשוט הדבר הכי יפה שראיתי בזמן אחרון. בלונדינית עם עינים כחולות מחיכת תמיד ואלוהים איזה אנרגיות. ממש ארנבת אנרג'ייזר. ואפילו אין לה שנה וחצי. 😄 מסתכלת עליה ופשוט נמסה מבפנים. משהו מדהים.
=================================================================================
אין לי את זה כבר. טוב יש עדיין קצת, אבל בקטן יותר. הרבה יותר קטן. הצורך הזה למשוך תשומת לב. הצורך שהיה לי פעם לעשות דברים שיגרמו לאנשים להרים גבה. להתלבש בצורה מסויימת, לדבר בכל רם. כל הזמן לנסות להוכיח את עצמי. זהו זה נגמר.
כיום אני יותר מודעת למה אני שווה. יותר מודעת ליכולות שלי. כאישה וגם כבן אדם. אני יודעת שזה בסדר שלפעמים יכעסו עלי. זה קשה להיות כל הזמן בסדר אך זה גם קשה לקחת על עצמי תמיד את האשמה. להגיד שזה הכל בגללי.
לא נכון. פה אני פסיקה להיות אחראית על רגשות של אחרים. אם אנ יודעת שאני פגעתי אני מתנצלת ולומדת לקח אך אני לא אחראית על תגובות של אנשים שנובעות מתוך פחדים וחוסר בטחון שלהם. לא ולא.
==============================================================================
היה לי ממש כייך לקרוא היום את ההגדה. פעם ראשונה ב10 שנים. 😄
העלה לי אסוציאציה לפסח:
לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 20:04