|
|
|
זה מפליא אותי- כוחה של הנפש
החלטתי שאני רוצה לקום שמחה ולא להתעסק בעבר- גם אם הוא קרה הרגע
ובאמת קמתי ככה...
הייתי בטוחה שלא יהיו לי את הכוחות הנפשיים להגיע למסיבה ולהסתובב עם אנשים
אבל איך שהגעתי למסיבה הרגשתי טוב- מוזר להתפלא שאתה מרגיש טוב
אני עדיין תופסת את עצמי חושבת מחשבות של למה? והאם זה בגללי?
אבל אני נזכרת טוב טוב במילים של אישה טובה: "מגיע לך יותר..." ואני מוסיפה "הרבה יותר"
תודה לך!
לא ברור איפה מתחיל ואיפה נגמר כל סיפור...
זה מצחיק איך אנשים מתעקשים לחלק את החיים שלהם לפרקים ותקופות
העיקר שיהייה ברור: תקופה טובה ותקופה רעה...
אז אם להתעקש על איפה מפסיקים- התשובה פשוטה: היום
כרונולוגית...
נפשית- היום הזה יחרט בזכרוני לצערי להרבה זמן...
לא כל יום מגלים כאלה תגליות
לא משנה איפה תמקמו את עצמכם בתקופה אזי תמיד בהתחלה ובסוף שלה אנחנו הכי אמוציונליים
באמצע יש גם התרגשויות אנחנו לא זומבים אבל אין הם משתווים לקצוות...
אני רוצה להצהיר שאת הקצה הזה אני לא אוהבת- כואב מידיי
לקח שנלמד: אינטואיציה- נשקה החזק של כל אישה
לפעמים מייחלת להיות משהו שאני לא-
אחת שלא שמה לב-
לא שואלת שאלות
ומוכנה להסתפק במעט שנותנים לה ולהגיד תודה
אימא שלי לימדה אותי לא למכור את עצמי בזול
להאמין בעצמי ותמיד להקשיב לאינטואיצייה
לצערי היא גם לימדה אותי לחלום ולדמיין- היא אף פעם לא לימדה אותי איפה עובר הגבול בין מציאות לדימיון
דמיינתי שבשלב הזה אני כבר אלמד.....בעצמי...
למה כל פעם שאני חולה כואב לי הגרון?
אזהרה פוסט נוטף פולניות..
מכל הדברים שיכולים להתקלקל בגוף האדם, אצלי זה לא משנה מה+ הגרון
אני לא זמרת אני לא מאמצת את קולי ולא צועקת ולא מרימה את הקול
אם כבר למיתרי הקול שלי יש חיים שלווים למדי..
למה כל פעם כדורי מציצה? איתם אני נרדמת ומתעוררת כשהם דבוקים לחניכיים
ונראה כי רק סכין כירורגית תוציא אותם ממני?
וכל פעם השיעולים שיכולים להעיר את המתים או להמית אותי (באמת נשמע סופני)
על הצד הכייפי לא עונה לטלפון ונחה משיחות חולין...
אוקיי אז מידיי פעם זה נחמד
שלא לדבר על הטיפול חולים שאני מקבלת
בברכת לימון ודבש
תה וסטרפסילס..
לבריאות!
אחרי סופ''ש ארוך ומפנק במיוחד..
נאמרו כמה דברים....
כדרך אגב.. בנון שלנטיות תוך כדי נהיגה
טוב שישבתי כי בפנים הכל געש מהתרגשות
אבל משום מה כלפי חוץ הגבתי בשאננות
כאילו שברור שכך הדברים....
פלאשבק אחורה ואני שוב מתחילה לקבל פרפרים...
הוא מרגש, מבין , עדין ועוטף אותי כל פעם מחדש ברוך ודובוני איכפת לי
אני שוב בת 16....
כל המוצא את הפעימות החסרות מתבקש להחזירן
קשה לתפקד ככה
לילה מתוק וממוזג
ממסיבה לערב שקט ולהתעורר בזרועותיו....
מושלם....
הדברים מתפוגגים ליידו
הפוקוס בו.... כל השאר מצתייר כרקע נע
yesterday is history tomorrow is a mystery today is a gift thats why they call it the present
משפט חכם שאני מנסה להתמקד בו
ולא לרוץ מהר מידיי...
לילה מתוק במיוחד
אני מודה שעם הזמן זה רק החמיר...
הגוף שלי כניראה מייצר כמויות עודפות של אדרנלין
כל פעם שמשהו קורה סביבי אני מרגישה את התגובה הפיזית אצלי
לדוגמה חברה שרבה עם חבר ולא מוצאת את השקט שלה...
סיבה מספקת לגוף שלי להישאר ער חצי לילה
שלא לדבר על פגישות עבודה חשובות, בהן אני צריכה להיות הכי חדה
מעוררת אצלי ערנות 12 שעות לפני
כל פעם שהייתי מופיעה הלב שלי הרעיד אותי- קראתי לזה בצחוק "פחד קוליסות"
אבל ברגע שהייתי עולה להופיע- הכל 100%
אבל עם הזמן זה רק מתגבר....
דאגות לאחרים וניהול הזמן שלי השאירו אותי ערה 3 ימים אחרונים-
טוב השיפוצים בדירה למטה גם עזרו
אז במקום להשלים קצת שינה- החלטתי ששופינג יותר חשוב!!!
מצב זומבי מתקדם... נו טוב אולי זה ילך טוב עם הנושא של המסיבה...
לילה טוב
וסופ''ש נעים ומלא שינה!!!
אז הנה חזרתי.
לכתוב
לשחק
להתרגש
להיות.
חשבתי שהעולם הזה מיצה את עצמו...
הרגשתי יותר מידיי בנוח עם כל המתרחש סביבי.
בניתי חוקים ברורים...
איך להתרחק, להשמר, להישאר שפוייה לא להיפגע ולא לפגוע...
נורא התרחקתי בתקופה האחרונה גם מאנשים גם ממסיבות
אף אחד לא באמת פגע בי
אבל תחושת הקיבוץ והנורמליזציה של העניין הפכו את הדבר לסתמי
לא מפתה לא מיסטורי- הכל גלוי וממש פה מול האף שלכם...
גם כשניסיתי לשחק מחוץ לאור הזרקורים של המסיבות
תחושת בחילה קלילה עטפה אותי- הכל נהייה פרווה....
זה השתנה...
הוא הפתיע אותי...
גרם לי להתרגש גם מהדברים הבסיסיים ביותר שמזמן איבדו את ערכם אצל האנשים כאן ומחוץ לעולם הזה
הוא מוציא ממני תשוקה גולמית שצורבת בתוך הגוף
ועם זאת להיות ליידו מרגיש כל כך טבעי
בעודי משילה קירות שבניתי מזמן הרבה לפני האתר הזה.
מתמלאת חרדות
אבל מצד שני יש סיבה שלא הרגשתי כלום בתקופה האחרונה- ברחתי לפני הייסורים והאכזבה
התעלמתי מרגשות....
אני מודעת לסיכון שאני לוקחת
ורוב הסיכויים שזה יצית מדורות שאף אחד מאיתנו לא רוצה ו/או צריך להתמודד
אבל אני לא חושבת שאני יכולה ללכת על האופצייה הקודמת....
לחיי התחלות חדשות...
שבוע טוב לכולם.
