מיומנה של נשלטת

את יוצאת איתו תקופה. לא קצרה מידי, לא ארוכה מידי.
את ודאי כבר יודעת עם מי יש לך עסק.
ניסיון העבר שלך לימד אותך לא לדחות דברים לרגע האחרון.
לא למשוך מערכות יחסים מיותרות.
את יודעת שהוא לא בשבילך.
את יודעת שאמא שלך תצדיק זאת אף יותר.
את יודעת שהוא לא בגיל המתאים או בהשכלה האידיאלית.
לא רופא, לא אופה, וכנראה בעל ידיים שמאליות.
אבל אז..
את נזכרת בליטוף שלו.
במגע ידיו כשמחה את דמעותייך כשהיית עצובה.
בחיבוק החם כשהיית שמחה.
את נזכרת בחום גופו וזעת כפות ידיו בשעה שסטר לך.
בעת שכרך את ידיו סביב צווארך הענוג.
את תחושת הסיפוק כשהוא קורא לך בשמות חיבה.
את החיוך המתפרץ על פניו בתחילת כל פגישה.
את הטלפונים וההודעות הבלתי פוסקות מלחמם את ליבך.
ובל נשכח את הסקס הלוהט.

אז ילדה שלי,
למה שלא תקשיבי לליבך?


אוהבת,
אני.