לפני 20 שנים. 30 ביוני 2004 בשעה 22:53
ההוא שנע בין אמון לספק ,בין אמונה לפחד ,לפעמים הוא מחפש סיבה להתכנס בשריונו המוכר כי ברור לו כפי שברור לי שכשהוא סגור הוא לא יפצע ,הוא גם יודע שהוא לא יזכה בתוך שריונו לחוש חום רכות או אהבה ,הוא לא טיפש הלב ,
גם כשהוא כבר מקשיב לפצעי הילדות והעבר, הוא יודע מה הוא מפסיד יודע מה הוא מפספס,הוא צריך את הרוח שתיתן בו את האומץ להיפתח כי לבד אין לו אומץ. סערות גורמות לכך שהעצים יעמיקו את שורשיהם אז ממה אתה פוחד לב שלי?