סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

TooT מהלב

כאב ועונג הם שני קצוות קשת המטוטלת.
כפי שהיא נעה אל טווח הכאב,
כך היא תנוע במידה שווה אל טווח העונג.
לפני 20 שנים. 2 ביולי 2004 בשעה 9:52

יותר מפעם כמעט הלכתי ממך,אפילו שקלתי אם אעלם לך סתם כך או אולי אגיד לך שאני פשוט הולכת בלי הסברים .למה ?ככה . יודעת שהוא לא היה שואל וגם אם היה לא הייתי עונה ,לא שאני יודעת מהי באמת הסיבה אני רק מרגישה שמשהו דוחק בי מבפנים, צובט ,מכניס בי מרפקים בצלעות , כמו ילד רע .אתמול כמעט והתפתתי לספר לך על כל אותן הפעמים בהן הייתי קרובה להיכנע ולברוח לצדדים כי כל כך קשה לי ככה באמצע בין שמיים לארץ ובלי שום אחיזה בשום דבר.אני רוצה אותך ,רוצה מאוד ,רוצה להגיד לך שאני אוהבת וכל מה שאני מסוגלת זה לגעת בך ולקוות שהידיים שלי והשפתיים מעבירות את מה שקשה לי להגיד במילים והנה עוד יום עבר , עוד יום שוויתרתי על הרצונות שלי ממך וקבלתי את רצונך עוד יום שאהבתי אותך ככה בשקט ובדרך שלי.

star - אני אוהבת לקרוא את מי שכותבת רגשות שאני מכירה ולכן ממש נהניתי לקרוא אותך.
אני ניסתי פשוט ללכת בלי הסברים וניסתי להעלם
והוא שאל ולא היו לי תשובות.
אבל בכל פעם שאני בורחת, או הולכת, אני שוב מגלה שאני יכולה לברוח ממנו, אני יכולה גם פשוט לבקש ממנו לשחרר אותי. אבל אני לא יכולה לברוח מעצמי.
וכל פעם שאני הולכת, אני רוצה לחזור בתשוקה גדולה ליפול לרגליו, בדיוק מאותן הסיבות שהלכתי.
וזה ממש מפחיד אותי וגורם לי אושר.
מוזר שהתגובה כ"כ ארוכה לבלוק כזה קצר.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י