לפני 21 שנים. יום שבת, 28 באוגוסט 2004 בשעה 15:21
לא הייתי משנה דבר
לא את מה שהיה
לא אותי
לא אותו
אני מודה לו על מי שהוא ,
אני מודה לו על שדרכו אפשרתי לעצמי להיות מי שאני באמת,מבלי להישבר.
ימי הניצחון האלו לא תמו
והכאב לא פגם בהם
והכאב לא שבר
לא בגלל שהוא לא כואב
הוא שם ואני מסוגלת להרגיש אותו בלי לחוש
שהייתי רוצה לשנות את מי שהייתי איתו
ואתמול,במכונית הנוסעת שחלפה במהירות על פני מקום מסויים מאוד
הדמעות האלה שחשבתי שנגמרו הציפו לי את העיניים
הדרך התערפלה
וחשתי געגוע לבטחון שחשתי איתו
ואחז בי פחד שלעולם לא אוכל לחוש את אותה תחושה
ןהאיש שנהג במכונית הפך ברגע לזר כל כך
והיד שהניח על ברכי
לא יכולתי לסבול אותה עלי
לא רציתי אותה שם
ולא רציתי אף אחד שיגע בי
עוד לא...