לפני 19 שנים. 27 במרץ 2005 בשעה 22:25
אתמול פניתי לחבר בבקשת עזרה בנושא מסויים .
העיצות שקבלתי היו בניגוד למה שאני מאמינה שעליי לעשות .
הקשבתי.
קשה לאהוב ולתמוך כשהיקר לי מכל הולך בדרך שבעיניי היא מלאת סכנות ועדיין להיות שם בשבילו .
היו רגעים בשיחה שהספקות חילחלו לתוכי , הפחד שאולי אני טועה . השיחה גלשה לכל מיני כיוונים וכמעט בכל תחום היא זרעה בי פחד במקום אמונה .
קל לאטום את הלב ,קל לא להאמין , קל לראות את השלילי בכל דבר , קל לנבא כמה רע וקשה יהיה , הרבה יותר קשה לזרוע תקווה ,אופטימיות .
אבל אתה ....
כל פעם שנדמה לי שהקשיים יבהילו אותך,
הנחישות שלך מתגלה כגדולה יותר.
כשהפחדים שבי צפים
הביטחון שבך עוטף, מלטף אותי ומרגיע .
וכשכואב לי - אתה מלא אהבה ונחמה .
כשיש ולו אדם אחד כזה בחיינו ,נדמה שאין קושי שלא ניתן לעוברו .
