מעולם לא רציתי לשחק בדסמ .
רציתי להישלט ,בגופי ובנפשי .לא במסגרת משחקי תפקידים ,לא כחלק מסשן. רציתי את זה הכי עמוק שאפשר .
כשזה לא משחק זה הופך אמיתי .
היום אני שייכת ,אני שלו והוא נוהג בי כבשלו. אני נכנעת פעם אחר פעם והכניעה מולו ומול הסאבית שבי ,מעמיקה וחודרת לכל רובד שבי .
זה התחיל כמשחק , משחקים בכאילו שאני נשלטת וכאילו שהוא אדוני ,אבל תהליך מסויים שבסופו מצאנו עצמנו ,שנינו, רוצים יותר . רוצים לפרוץ את גבולות הסשנים , רוצים את זה עמוק יותר ואמיתי יותר .
מופלא בעיני איך יצרנו שני עולמות , אחד משלים את השני ומעשיר אותו . מופלאים בעיני המעברים האלו בין עולם לעולם ואולי אחד הם....
איך תנועה אחת ,מילה או אולי מבט אחד מביאים אותי אל המקום ההוא תחתיך ולא לצידך . לפעמים אני מביטה מהצד ורואה כמה טוב אני מצליחה לעשות לך וזה ממלא אותי אושר ואהבה עד אין קץ.
רוצה תמיד לגרום לך לחוש נאהב ומאושר בכל דרך שרק אוכל .
לא יודעת אם אתה מצליח לראות כמה טוב אתה מביא איתך לחיי ,עד כמה כל מה שקורה לי איתך זו מתנה יקרת ערך שאחרי שנים בהן לא היה ברור לי אם אי פעם אמצא חיבור כה עז ,אדם איתו אוכל להיות מי ומה שאני - אישה ושיפחה ,שלך .
לפני 19 שנים. 19 במרץ 2005 בשעה 11:31
