סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

תחושה מוזרה,

להגיע לדאנג'ן, לדעת שהיה פיגוע שעתיים לפני, לונה לא באה כי עבדה בשבת בבוקר.

היה לי קצת קשה לא אשקר, זה דיי מוזר שאתה בא בלי מטרה ופרטנרית שתוכלו להיות יחד במסיבה.

הכל היה מוזר כזה כשאני בא למסיבה ואני לא מוצא את עצמי, מזכיר לי קצת את זמני קורבו אבל זה קורה.

כמובן שישי הזה קבעתי עם ק' ואמרנו שניפגש , הגענו קצת באיחור אני דלית והבן זוג שלה לדאנג'ן.

רואה את אורית בקופה ואת גיא , נכנס לדאנג'ן מתחיל את סבב השלום לום כזה, ואז ק' קופצת עליי אחרי שלא התראינו 3 שבועות מאז הפעם הקודמת.

דיברנו בצד, הכרתי את הבן זוג שלה, דין היה - היה כיף לראות אותו.

עוד קצת שלום לאנשים סיבובים, חילקתי נרות שהזמינו פגשתי את רחלי גם ואת שאר האנשים כמה חיבוקים צרחות ואהבה.

בשעה 1:14 עלינו לבמה, היא היייתה צייתנית היא הייתה מאוד מוכנה לכל בקשה בהתאם לגבולות שלנו.

מתחיל בחיבוק בליטוף מתחיל להוביל אותה במשחק שלה, קושרים לנו מרים אותה בבמה מול כולם היא כבר בהיי שלה.

ממשיך להוביל אותה בשלי ובשלנו.

וככה אנחנו שעה כמעט משחקים על הבמה בשלנו.

היה מדהים איתה כאילו לא באמת עברה שנה מאז הסשן שלה.

דיברתי עם חברה טובה,

גם מהקהילה, שזה רוב הסביבה שלי בשנה האחרונה.

שיחות ארוכות בסופש יצא לנו מלא לדבר אבל היא שיתפה על פרטנר שנעלם לה , שרצה להיות נשלט שלה אבל למעשה פתאום נעלם לה השבוע.

ואז אמר שהוא עמוס ובקיצור קצת חוסר הבנה מה הוא רוצה.

הסברתי לה שאם הוא לא במקום אפילו שרצה, לשחרר ולהבין שאין כל כך מה לעשות בנושא כרגע.

שבת האחרונה קשרתי חברה וותיקה שהכרתי עוד מימי הראשונים בקורבו, היא והבן זוג שלה יצאנו קצת לצלם, צחקנו דיברנו והיה כל כך כיף.

הגענו אלינו וקשרתי אותה היה כיף לראות אותה ככה, הפעם האחרונה שקשרתי אותה היה לפני 3 שנים.

מה שמצחיק שהיא בראטית והיא מציקה לשולט שלה כשהיא קשורה, זה באמת פעם ראשונה שרואה את זה.

(קשה לי עם בראטיות אבל לפחות,זה לא היה כלפיי ככה שזה בסדר).

אחרי הסשן קשירה שלה, שהיה לה קצת קשה וגם לי, כי שוב גוף חדש שקשרתי רק פעם אחד אבל החיבור יש ההכרות יש מה שזה כיף כי זה חוסך לי.

כבר נהיה קשה מול פרטנריות חדשות לאחרונה, זה המון לחלק והמון ללמוד עוד על אנשים אז כרגע עצרתי בחיפוש פרטנריות או לקשור כאלה שלא מכיר וגם כאלה שמכיר שלא יצא לקשור כי צריך לרגע להתמקד.

מפה לשם קושר מוכר בארץ, שהתחלנו יחד במוריקאי ביקש שאבוא להדריך במקומו לקשור בבית של חברה משותפתפה בצפון זורם לי ממש.

בינתיים עד כאן נקווה שיהיה שבוע שקט

החלמתי ,

קמתי על מצב רוח טוב יותר, אחרי שהייתי 4 ימים במצב נוראי, כאבי בטן ראש גב שרירים.

קיבלתי שיחה מלונה, שאלה האם (בחמישי נצא) שהיה , הסברתי שאני חולה בגלל זה קצת לקחתי הפסקה מהכל לא רציתי להדאיג אחרים.

אמרה לי שאחלים ושאשמור על עצמי, עדיין לא רגיל לזה שאנשים דואגים לי.

האפרוח השניה שהייתה איתי בתקשורת , גם נהייתה חולה בגלל שהיא כמוני , עובדים עד שמתים אבל באמת היה לי שבועיים קשים שלא התאמנתי לא מצאתי לזה מקום.

קצת נפילות נפשיות, לעזור לאנשים ועומס בעבודה הייתי צריך להיות שם כל הזמן בשביל אחרים.

גם השבוע עומס תמידי, בקושי קשרתי, סושנתי אמנם אבל הייתי גמור, נסעתי לקשור כשידעתי כשהגוף בקריסה אבל חיכינו לזה כי זה אנחנו.

אז היום לי ימים מהגיהינום שחשבתי שבאמת לא אצא מהם ואני בדרך למקום אחר, אבל קמתי על הרגליים כמו כל פעם.

והאפרוח עברה שבוע לא קל, 2 סשנים סופונטניים שהלכה אליהם, גם בקושי ישנה, וגם היא נפתחה כמוני לאחרונה ונהייתה רגישה.

ברביעי כשחזרתי מהגברת מאוחר בלילה האפרוח חזרה מהלימודים ודיברנו רוב הדרך, שיתפנו היא קצת פרקה לי בהודעות.

אני ממש אוהב אותה, כשמתעוררים כשהולכים לישון תמיד יש הודעות גם כשאנחנו פעם בשבוע נפגשים, יש מתח והמון.

היא מתאימה לי ליד כמו כפפה, ואני ממש מחכה לכל שבת איתה.

בחמישי הזמנתי לה אוכל, והיא שלחה לי תמונה שהיא אוכלת, גם כשלא הייתי וואו השבוע הצלחתי להכיל ולהיות שם בין אם זה אותה אם אחרים.

איפה שהוא מרגיש לי טוב לדאוג לסביבה שלי, להיות שם , זה מרגיש טוב לי אפילו שאני יודע שלפעמים זה גוזל- אבל כשזה הדדי זה נותן המון.

קבעתי עם עוד פרטנרית חדשה, אחרי תקשורת טובה וחיבור קבענו שאגיע אלייה.

היה לי כיף לפתוח את הבוקר ככה אחרי שבוע כזה, סהכ היה לנו כיף ונחכה רק הזמן יגיד מה נעשה ואיך. 

מחר תכננתי לאפרוח סשן בטבע, הבנתי מה צריך ומה יהיה ועכשיו נחכה.

אני חושב שהגיע הזמן להפסיק לחפש נקשרות, אחרי תקופה ארוכה שחושב על זה צריך להתמקד בנכונות .

ולגבי שולטות אולי כרגע אני לא מוכן לזה, אולי זה לא המקום שלי למרות שאני יודע שאני שם ואני רוצה שולטת - אבל אין מושג מה קורה אולי זו עבודה שלי שאני צריך לפני.

דיברנו שבוע שעבר,

שלחתי לה הודעה ואמרתי לה שאני אוהב אותה, בתור מי שהיא ושהיא קסם .

קיבלתי הודעה שהיא רוצה להיקשר, הלב שלי זינק, אמרתי מעולה.

התחלתי לחשוב באיזה יום אני פנוי, קבענו על רביעי אמרתי אגיע למרכז גם ככה יש רכבת לאיזור שלה שזה 10 דקות מהבית שלה אז לא כזה נורא.

סיימתי עבודה , הלכתי לישון שעה  קמתי כמו מת והרגשתי שאני לא ווואו אבל אמרתי חיכינו לזה ולא אתן לזה להשפיע.

הכנתי תיק הכל מגיע לרכבת , הבחור רואה טבעת תליה שוט וחבלים , נתתי תירוץ שזה טבעת אימון - הוא ראה את השוט אמר תתקדם.... המבט...

עולה על הרכבת מחליף אחת בהרצליה יורד בכפס, והיא באה לקחה אותי.

מגיעים אלייה, יושבים בחדר שלה מדברים משתפים היא פותחת בפניי המון עלייה דברים שלא ידעתי מה שכן שיתפנו והעלנו זכרונות מהימים שלנו במרגליות - מה שהיה לנו.

אני יודע שהרגש שלי לא דעך סתם היינו גמורים גם הנסיעות הכל היה קשוח.

כיוון ששנינו היינו יחסית עייפים וימים קשוחים וגם הגוף שלי מרגיש כאילו נדרס - עשינו לה סשן לייט.

שיחררנו התחבקנו הורדנו שעווה, דיברנו עוד קצת והיא לקחה אותי לתחנת אוטובוס- שעתיים נסיעה לצפון הרגשתי שאני מת אבל הרגשתי טוב.

תודה לך טלטלי זהב שהתגעגעתי אליהן- התגעגעתי למגע לריח גוף שלך.

דיברתי איתה השבוע,

אנחנו מדברים אחת על השני בגוף שלישי, וזה די מגניב לי ושונה זו דרך חדשה קצת להתבטא.

אני מאוד נהנה איתה בשיחות, אנחנו מגיעים למקומות טובים מאוד.

אני והיא המון עסוקים סביבה, מה קורה איתה ואיך היא.

השבוע נתתי לה מטלות רגילות לשלוח לי תמונות, וזה משו שמאוד כזה מגיע ממקום איך ורק כשהיא יכולה ונוח לה.

במקביל אני תמיד מזכיר לה אך ורק כשנוח לה ושטוב לה שתשלח וזה מה שאני מסביר תמיד לפרטנריות שלי כשנכנסים לכזה מקום.

אני אוהב להראות להסביר ולהדריך בנושא על הדדיות, גם כשאני בצד השני הצד השולט אומר אך ורק כשנוח לך ומסתדר ובלי לחץ.

הלב שלי נפתח לאחרונה באמת שוב, לא שהייתי קר.

אמרה שתמיד הייתי חם רק שחיכיתי לנכונה.

בקרוב אמרתי שנעשה לה סט צילום אני והיא בסשן, אני רוצה לראות את המבטים איתה, את האור שלה, ואיך שאני והיא מסונכרנים ביקום הזה.

הסיבה שלא קשרנו השבוע כי היינו צריכים לרגע שבוע לנוח, גם אני עם הדברים שלי , וזה בסדר להיות בן אדם להרגיש לדעת שהכל בסדר  .

העיקר שבשבת הקרובה כשהכוכבים יסתדרו היא תבוא.

אחרי שבוע כזה,

הסופש היה מעולה סוף סוף,

לא עבדתי בשום מסיבה, לא הייתי צריך לנסוע לשום מקום.

שישי האחרון אני הבת זוג חברה משותפת וחבר טוב נסענו למרכז לסושי, כן כן סושי טוב ששווה לבוא מהצפון בשבילו.

חזרנו לבית, נסעתי לאמא  היינו אצלה אכלנו התפוצצנו עוד , הגענו לבית ועשינו ישיבה לגבי הטיול.

3 שעות של ישיבה בחייי היה קשוח רק מסעדות ומסעדות איף כמה אפשר בטיול אחד.

הגיע יום שבת, שלחה לי הודעה שהיא מגיעה לקראת 10.

מכין את הכל אני במצב להכיל, אני במצב להיות שם במצב לסשן סוף סוף התאוששות.

היא הגיעה לה החיבוק לא איחר , הרמתי אותה לא עזבתי היא כל כך שיחררה בחיבוק שזה היה מדהים.

ישבנו לדבר צחקנו קצת והתחלנו לקשור היא כל כך שקטה, כל כך תחושתית היא נושמת ועוצרת את נשימתה עם כל מגע שלי עלייה והיא נעתקת בנשימתה.

מעביר את היד על הצוואר אבל לא בחוזקה- בכל זאת עברה ניתוח בפה בחלק השמאלי אז ממש הייתי עדין.

בינתיים הבנות ישנות ואני צריך לעצור את עצמי שלא יהיה רעש.

בינתיים ממשיכים בסשן , והיא זזה לה בחבלים מנסה להתמתח והיא מותחת גבולות אבל היא הייתה שקטה.

בזמן שהורדתי אותה, שמתי את הראש שלה על ברכיי וליטפתי אותה וחייכנו והתחבקנו.

והיא חזרה לה למרכז --- לא עובר למרכז בשביל שלום אפילו הצפון זה השקט שלי - אבל שמח  שהיא באה. אפילו שזה הפעם הראשונה שלה והיא חיכתה לזה חודש.

אחרי אתמול, 

3 שיחות עם חברות טובות, משתפים צוחקים כל אחד משתף על מצבו.

שיתפתי על מה שעובר עליי כבר ימים אחרונים, אם כבר חודש אחרון.

ביטלתי קשירה עם נקשרת שאני והיא כבר שנה ומשו מכירים הבנתי שאני לא במקום להכיל כל השבוע בכלל.

שלחתי הודעה לשולטת וותיקה שהיא חברה טובה, שהסברתי לה שאני לא במקום של להישלט על ידה עקב נושא שיש לה לעבוד עליו ולפעמים גם אני בתור נשלט צריך להסביר ולהראות איפה גם לצד השני יש מקום להשתפר.

הרבה שינויים , הרבה להיות מראה לאחרים, אחרים נהיים מראה בשבילי.

רק מראה כמה עבודה יש לנו לעשות בתור בני אדם.

ואז אמרתי שהשבוע ילקח באיזי, בלי לקשור בלי לסשן ובלי להסתשן כנראה שהגוף והנפש צריכים מנוחה מהכל.

אתמול אחרי כל ההצפות, הקשבתי , והקשיבו לי שזה כיף לי לפרוק מידי פעם רק בלי להכביד לקחתי קצת זמן לעצמי אתמול בערב עשיתי הליכה, דיברתי עם חברה שסישנתי ממזמן בבאר שבע ... רחוק.

גם היא פרקה היא באמצע משברים וצומת דרכים, השנה הזאת מאפסת אותנו ככל הנראה וחודש מרץ לא נגמר ועדיין אין כוח אליו.

אני רוצה להגיד תודה למי שפה איתי בזמן האחרון, למי שמקשיב אפילו שאני שונא לפרוק.

בינתיים דברים חדשים, נקשרת מדהימה יצרה איתי קשר שהיא רוצה סשן אחרי תקופה ארוכה נראה לי מאז ספטמבר לא יצא לנו להתראות כמו בני אדם וזה כל כך עשה לי טוב.

עד כאן הקושר שרוצה לנוח.

מרגיש כבר כמה ימים שמשהו לא כשורה,

מרגיש הרבה שינויים באוויר, מנסה להבין את תחושות הבטן הלב, הראש.

מרגיש משהו חזק וקשוח שהולך ויקרה בקרוב רק שאין לי איך להצביע על זה אבל כשזה עולה זה קשור אלייה.

כשהתחושות שלי לא משקרות אני יודע מה קורה, אבל דברים אחרים נפתחים גם.

ועדיין אין לי מושג אבל הבטן כבר כמה ימים מתהפכת וזה כנראה קשור לזה.

דיברתי עם דאלי היום לגבייה , אמרה שזה קורה ומערכות יחסים בדסמיות זה לא קל וזה מסתיים, אבל אני יודע שאני תמיד מוכן לדברים במיוחד השנה האחרונה.

אתן לדברים לגבש צורה, לתת ליקום להראות לי מה קורה כרגע ואיך הכל תופס צורה ומתבטא.

בינתיים דברים יציבים המסלול של החיים משתנה לי בצורה הזויה שאין לי מושג מאיפה ומה ואיך לעכל.

אבל אולי זה רק עוד סימן להבין שיהיה הכל בסדר.

מעבר לזה אני קצת הייתי במאניה משוגעת מאז שישי מלא חוויות איך מקום לעכל אפילו ועכשיו הדאון עכשיו השקט, הלבד הרוגע.

בנימה זאת הגיע הזמן קצת לתת לימים לעבור, מה שכן שבוע הבא נקווה שיביא חדשות טובות.

בזמן שכתבתי תפוסט היא תבוא בראשון ונראה מה קורה אולי זה נכון אולי לא .

חשבתי לפתוח פה אם כבר, אולי להראות משהו שונה על עצמי.

שבת הייתה לי מפלת  רגשות לא שהיום לא אבל בשבת היה יותר, מרגיש שמים רבים יצאו מהמקום שלהם.

קמתי ב-10 בבוקר, אחרי הדאנג'ן יודע שיש לי סשן להכיל ולהיות שם יודע שיש לי המון על הראש.

רואה סרטים ומנסה לנוח, כוסאומו 2 סרטים שגרמו לי לפרץ בכי, בכי שקצת לא היה נשלט.

שלחתי לה הודעה - לשולטת, יצא לי לשתף לדבר להסביר והיא הייתה שם והכילה גם כשלא הייתה חייבת.

עזרה לי בתהליך הכל נפתח אחרי השישי איתה, הכל יצא החוצה, הדמעות יורדות יורדות ואני אומר לעצמי כמה סרטים מרגשים למה דווקא שבת.

סרטים שרואה 100 פעם אז למה עכשיו.

וזה המשיך עד  השעה 14:00 כשהבנתי שזהו אני צריך לקום להתאפס לארגן את הבית בשבילה .

התאפסתי קצת התחלתי לסדר לנקות, השעה מתקרבת ופתאום הדפיקה בדלת והיא הופיעה לה בלבוש מהמם לדעתי.

והחיוך שלה והיא נכנסת ואנחנו מתחבקים לנו ופתאום הראש שקט.

ישבה והתחלנו לדבר לשתף הזמנו ריבר להתחלה, כי למה לא ?

ממשיכים בשיחה ומדברים על השבוע ועל מה שקרה ומה שקורה אפילו שמדברים פתאום יום יום.

ולאט לאט התחלנו לזרום לסשן שלה, היא מתלבשת ושמה לה קימונו - תמונות בהמשך.

אמרתי לה ברכיים ישר ירדה לסייז'ה ,לאט לאט היד שלי עוברת עלייה על הצוואר , על הפנים, על הגוף תופס ומרגיש אותה.

חונק אותה לאט לאט עם יד אחת והיא תופסת ומצמידה עוד , סופר ומשחרר, וככה משחק של שנינו,מתחיל לקשור אותה ב TK.

כל כמה זמן מגניב מבטים של תשוקה, מעביר את החבלים עלייה , ומתקרב אלייה, המבטים שלה ... הריח...

כל כמה זמן מעביר את הראש שלי אלייה ומחבק ומקרב אותה אליי, ותופס אותה שוב, מעמיד אותה ומקבע אותה לבמבוק.

ממשיך לקשור ולתלות ולשים שעווה ולהצליף ולתפוס ולחבק ולהרגיש אותה.

שמה ראש על הברכיים שלי, ומלטף ומרגיע ומעניק לה המון חום ומגע.

התחלתי להוריד לתת לה לשכב לאט לאט , ולפרק את החבלים ממנה,מחבק מכיל עוטף אותה נחים קצת ועובר קצת להצלפות ספנקים ולראות אותה ככה עם המבטים שלה..

מפסיקים קצת הולכים לנוח מדברים עוד משתפים רואה אותה יושבת מולי בקימונו , הולכת לה לעשן אני איתה, חוזרים לסיבוב שני התחת יותר מחומם.

סיימנו סיבוב שני, נחים נרגעים ואז עוברים לקשירה נוספת, אחרייה כבר אמרנו שזהו כמה שעות של סשן ונגמרנו.

ראינו סרט אכלנו פיצה נרדמה עליי והערתי אותה כדי שהיא תחזור לבית היא צריכה.

היה חיבוק משוגע והיא הלכה לה.

וואו לא חשבתי שזה יהיה כל כך המון, אני כנראה אפצל את זה לכמה חלקים כי זה המון.

כל כך הרבה דברים שעוברים ואני עדיין מנסה להבין ולעכל את הכל, אבל נרשום בינתיים על שישי שזה משמעותי לא פחות מאתמול.

התחלתי קשר חדש עם שולטת, דיי מוכרת שגם נמצאת פה בכלוב, וגם בקבוצות ואמרתי לעצמי שאני רוצה כבר ממש הרבה זמן לדבר איתה.

וכך יצא לקחתי קצת אומץ, והתחלנו לדבר תקופה כבר אבל שבוע וקצת שבאמת  יצא ממש להכיר אותה יחסית ודווקא ממש כיף.

ודיברנו על הבדסם, ראיה  שלה , איך היא מרגישה בתוך זה, מה היא חווה וחוותה ודיי נשמעת מהממת .

מפה לשם מדברים על שישי, לא בטוח ששנינו נגיע אבל אמרנו במידה וכן נוכל לדבר לשבת ואולי להתמסר אלייה.

מגיע יום שישי הבת זוג לא יכולה לקחת אותי למרכז (כן שלול לזמן קצר).

מדבר עם נקשרת לשעבר שרוצה לנסוע למרכז אמרתי יאללה למה לא, וכך הגיע שישי ונסענו לתא, אספנו את לונה שלי למרכז.

נוסעים צוחקים, מדברים רוב הדרך לונה נרדמה לה הייתה עייפה עבר עלייה שבוע קשה מאוד.

מקים אותה כשהגענו לדאנג'ן מגיעים באיחור... אף פעם לא קרה לנו.

הגענו ועלינו מאוחר לקשור הפעם , בזמן הזה לונה הייתה עם בחור חדש שהכירה, לא לדאוג הכל בגבולות.

רואה אותה , עם השיער האדום, החיוך הכובש מדבר אייתה כי בכל זאת מכיר אותה ממסיבות.

תפסה אותי ביד ולקחה אותי, מחפשים איפה להיות עד שהיא תפסה אותי ומצאנו מקום.

מתחילים את שלנו, היא לוקחת את זה בצורה בטוחה לאט ועם חיבוקים.

מעבירה את ידייה על הגב, בודקת את השריטות הקיימות והיא לא פוגעת בהן ושורטת בקטנה, ומדגדגת.

והיא מתחילה עם ספנקים תפיסות שריטות בישבן, ואני כזה חצי פה חצי לא פה, בין הכואב ללא כואב, מכווץ שרירים ומרפה אותה.

והיא ממשיכה וממשיכה, ועוצרת ומחבקת ועוטפת ונושמת לי באוזן,והיא מחייכת והיא מפרקת אותי, ומרכיבה אותי מחדש.

ואז פרץ בכי בחיבוק , ואז הכל יצא והיא עטפה אותי והייתה שם כל הערב והייתי איתה אחרי הקשירה ושמחתי מאוד להתעטף על ידה.

תודה לך שיער אדום שאת עד הפעם הבאה.