וואו לא חשבתי שזה יהיה כל כך המון, אני כנראה אפצל את זה לכמה חלקים כי זה המון.
כל כך הרבה דברים שעוברים ואני עדיין מנסה להבין ולעכל את הכל, אבל נרשום בינתיים על שישי שזה משמעותי לא פחות מאתמול.
התחלתי קשר חדש עם שולטת, דיי מוכרת שגם נמצאת פה בכלוב, וגם בקבוצות ואמרתי לעצמי שאני רוצה כבר ממש הרבה זמן לדבר איתה.
וכך יצא לקחתי קצת אומץ, והתחלנו לדבר תקופה כבר אבל שבוע וקצת שבאמת יצא ממש להכיר אותה יחסית ודווקא ממש כיף.
ודיברנו על הבדסם, ראיה שלה , איך היא מרגישה בתוך זה, מה היא חווה וחוותה ודיי נשמעת מהממת .
מפה לשם מדברים על שישי, לא בטוח ששנינו נגיע אבל אמרנו במידה וכן נוכל לדבר לשבת ואולי להתמסר אלייה.
מגיע יום שישי הבת זוג לא יכולה לקחת אותי למרכז (כן שלול לזמן קצר).
מדבר עם נקשרת לשעבר שרוצה לנסוע למרכז אמרתי יאללה למה לא, וכך הגיע שישי ונסענו לתא, אספנו את לונה שלי למרכז.
נוסעים צוחקים, מדברים רוב הדרך לונה נרדמה לה הייתה עייפה עבר עלייה שבוע קשה מאוד.
מקים אותה כשהגענו לדאנג'ן מגיעים באיחור... אף פעם לא קרה לנו.
הגענו ועלינו מאוחר לקשור הפעם , בזמן הזה לונה הייתה עם בחור חדש שהכירה, לא לדאוג הכל בגבולות.
רואה אותה , עם השיער האדום, החיוך הכובש מדבר אייתה כי בכל זאת מכיר אותה ממסיבות.
תפסה אותי ביד ולקחה אותי, מחפשים איפה להיות עד שהיא תפסה אותי ומצאנו מקום.
מתחילים את שלנו, היא לוקחת את זה בצורה בטוחה לאט ועם חיבוקים.
מעבירה את ידייה על הגב, בודקת את השריטות הקיימות והיא לא פוגעת בהן ושורטת בקטנה, ומדגדגת.
והיא מתחילה עם ספנקים תפיסות שריטות בישבן, ואני כזה חצי פה חצי לא פה, בין הכואב ללא כואב, מכווץ שרירים ומרפה אותה.
והיא ממשיכה וממשיכה, ועוצרת ומחבקת ועוטפת ונושמת לי באוזן,והיא מחייכת והיא מפרקת אותי, ומרכיבה אותי מחדש.
ואז פרץ בכי בחיבוק , ואז הכל יצא והיא עטפה אותי והייתה שם כל הערב והייתי איתה אחרי הקשירה ושמחתי מאוד להתעטף על ידה.
תודה לך שיער אדום שאת עד הפעם הבאה.