אחרי שבוע כזה,
הסופש היה מעולה סוף סוף,
לא עבדתי בשום מסיבה, לא הייתי צריך לנסוע לשום מקום.
שישי האחרון אני הבת זוג חברה משותפת וחבר טוב נסענו למרכז לסושי, כן כן סושי טוב ששווה לבוא מהצפון בשבילו.
חזרנו לבית, נסעתי לאמא היינו אצלה אכלנו התפוצצנו עוד , הגענו לבית ועשינו ישיבה לגבי הטיול.
3 שעות של ישיבה בחייי היה קשוח רק מסעדות ומסעדות איף כמה אפשר בטיול אחד.
הגיע יום שבת, שלחה לי הודעה שהיא מגיעה לקראת 10.
מכין את הכל אני במצב להכיל, אני במצב להיות שם במצב לסשן סוף סוף התאוששות.
היא הגיעה לה החיבוק לא איחר , הרמתי אותה לא עזבתי היא כל כך שיחררה בחיבוק שזה היה מדהים.
ישבנו לדבר צחקנו קצת והתחלנו לקשור היא כל כך שקטה, כל כך תחושתית היא נושמת ועוצרת את נשימתה עם כל מגע שלי עלייה והיא נעתקת בנשימתה.
מעביר את היד על הצוואר אבל לא בחוזקה- בכל זאת עברה ניתוח בפה בחלק השמאלי אז ממש הייתי עדין.
בינתיים הבנות ישנות ואני צריך לעצור את עצמי שלא יהיה רעש.
בינתיים ממשיכים בסשן , והיא זזה לה בחבלים מנסה להתמתח והיא מותחת גבולות אבל היא הייתה שקטה.
בזמן שהורדתי אותה, שמתי את הראש שלה על ברכיי וליטפתי אותה וחייכנו והתחבקנו.
והיא חזרה לה למרכז --- לא עובר למרכז בשביל שלום אפילו הצפון זה השקט שלי - אבל שמח שהיא באה. אפילו שזה הפעם הראשונה שלה והיא חיכתה לזה חודש.