אירית,
כן שמך,
יאנקי כתב אתמול בקבוצה המון עלייך, אני גם מפורק כמוהו ואני יכול להבין אותו.
אמנם אני ואת לא חווינו בכלל המון - רק סשן אחד אבל החברות איתך גם בתקופת זמן הזאת הייתה מעולה לי.
לפעמים אני אומר שאני מעדיף לאבד חברות וקשרים כשאנשים בחיים עקב משברים, ריבים, חוסר התאמה בין אנשים - מאשר לאבד כאלה שנגעו בך חזק והלכו למקום אחר ביקום.
כי ככה פחות כואב, למרות שביצעתי המון ניתוקי חברות בשנה האחרונה והרוב היה מהצד שלי.
והיו כאלה שלצערי לא העריכו והם סיימו אבל זה לא המקום לזה כרגע.
בדיעבד אני מנסה להבין אנשים שקשה להם לשמור על קשר, הרי אנחנו בני אדם יצור חברתי ואם יש אנשים שרוצים לשמור על קשר ויש מקום לכך למה לא?
חברויות זה דבר שאפשר לשמר ולהעריך וגם להמשיך אותם לשנים קדימה.
אבל במקרה שלך לצערי בקושי שנה הצלחתי להכיר אותך ותאמת באת לי בזמן מדוייק, עזרת לי להתרומם גם מרחוק הרגעת אותי.
אל תכעסי שהייתי דביק, או שהצקתי להקלטות ותמונות , המטרה מאחורי זה שיהיה לי זיכרון - כי כמו שאני אומר לא לכולם יש ידע מתי ואיך ילכו.
אני בעד להנציח והמון אחת הסיבות שאני צלם.
את יודעת מה נפלא פה ? שבאמת אנשים זוכרים אותך, יודעים מי את, כאלה שאוהבים אותך ברמה מטורפת ואני מקווה שיעשו איזו הנצחה או ערב כזה.
זה מצחיק להכיר נשמות תואמות גם מרחוק ולבכות עליהם גם אם פגשת אותם מעט פעמים.
כנל שני לוק שנרצחה, הכרתי אותה בקטנה והרגשתי באותו יום את הנשמה שלה זועקת ידעתי על זה והאבל אצלה התחיל עוד ממזמן.
יש המון ללמוד ממך, יש הרבה שולטות ושולטים שצריכים 10% מהידע שלך אולי זה היה עוזר להם להיות טובים יותר.
מאז שהתחילה כל המלחמה, אני לא מפסיק לשמוע שירים שהם קצת LOW TUNES שמתאימים לרוח התקופה.
עברתי קצת על השיחות, ולא היו הרבה אבל זה היה אינטנס .
באת אליי גם בזמן מדוייק , שאני ולונה כבר הפסקנו את הקשר ככה שהיית נקודת מפנה טובה עבורי וקיבלתי מה שיכולתי מהקשר שלנו.
והנה עברו מה 6 חודשים מאז אותו סשן, מאז התראינו פעם פעמיים וזהו.
עכשיו גם לא אוכל לראות אותך.
אני יודע שאת התאריך הזה לא אשכח אני מידי פעם אכתוב לכבודך דברים שעולים.
