סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

להתחיל שוב מהתחלה,

עוד הכרות, עוד אדם, להבין אחרת, שיחות חדשות, מודעות חדשה.

הכל מ-0 וזה כל כך קשה וגם שוב זה הכל להתחיל.

הכרתי אותה פה לפני 4-5 חודשים, דיברנו יחסית כמה שהיה אפשר שזה בסדר לדעתי.

היא עברה לחיפה בסוף יולי, כי החיים מובילים כל אחד למקום אחר בחיים והייתי מאושר כי אמרתי אדם שאני מדבר איתו קבוע ויש תקשורת גבוהה אז זה עושה טוב.

נפגשנו לפני חודש בחיפה קצת ישבנו דיברנו, חיפשנו לה עוד עבודה וטיילנו לנו במשך שעה עד שאני זזתי גם לסטודיו.

המשכנו לנו בתקשורת כזאת של יום כן יום לא , שזה דיי מעולה במיוחד שלפעמים תקשורת יומית מעמיסה ולא קלה.

כמובן שכבר לנו היו תכנונים משלנו לגבי המשך קשר בצורה מאוד קלילה וברורה, אני לא אשקר חיכיתי לזה .

אתמול היה לי יום קשה נפשית, גם אבל על חברה קרובה, גם המצב של שני לוק שבסוף מצאו את הגופה שלה.

אז הכל היה כזה מהכל, וברור זה לא קל גם לחוות כאלה דברים ולפעמים אני מקנא באנשים שלא מכירים, או אין להם SOCIAL שהם מכירים אנשים שנרצחו.

היא הגיעה לה, כולה מלאה בעגילים ראסטות, טבעות,צמידים שזה מהמםם.

ואז עלו לי קצת פלאשבקים, בין אם זאת REKA הנקשרת ההונגריה שלי, וזה מחזיר אותי ליולי האחרון שפשוט היה לי כיף.

דברים קצת מהעבר עם לונה קפצו לי, פתאום כזה היא טיפה מזכירה אותה אבל רק טיפה והיא שונה BYFAR יש גם המון תקשורת יש הערכה יש חיבור וחיבוק.

והיא גם בגובה של לונה, שזה גם יותר מצחיק.

ודיברנו וקשרנו והתרנו היה כיףף, זה החזיר אותי אחורה בדיוק לזמן לפני כל הבלאגן.

לאחר הסשן הלכנו להתאמן קצת בפארק , זימנתי לחיי חברה חדשה לחיים, גם עם התחומים שלי וגם אקרובטית.

קיבלתי המון ואת זה אעריך , ועם זאת לא יכול לשכוח את מה שקורה כי עדיין קשה.