אז עוד שנה מסתיימת לה, עוד שנה מלאאת עליות וירידות..
שנה מלאת אנשים חדשים , כמו שגם השנה הזאת העפתי מלא אנשים - היום היה את הרעל האחרון שהעפתי.
והנה שנה חדשה עם חברים חדשים, עם אנשים הדדים בחיים שבאמת לא צריך מעבר לזה אחרי כל כך הרבה שנים של חיפושים.
אמרתי שארשום על נושא קורבו שזה בלב שלי תמיד, סיימתי את תקופתי בתור צלם רשמי בצוות קורבו , סיימתי ממקום הכי טוב - בצורה הכי טובה בדרך הכי טובה שקיבלתי איי פעם מחבר\ בוס .
זה הייתה השיחה הכי טובה שקיבלתי כי זה נעשה בדרך מאוד טובה, ואאני אומר לעצמי למה לא כולם לומדים מהם ככה.
הבנו שאין צורך בצלם - גם ככה מצלמים רק הופעות פעם בכמה זמן והמטרה לשמור על האורחים שלנו ועל הפרטיות שלהם .
אחרי 3 שנים בצוות כזה מהמם, עם אהבה, המון הקשבה, הכלה עם המון דאגה ומעטפת גדולה אחת של סלין סשה סוקי ושאר הצוות.
מה למדתי בקורבו?
למדתי להיות אני, למדתי לקבל המון את השונה בצורה אחרת, למדתי לצלם, למדתי לאהוב , למדתי לקבל את עצמי ולהעריך את עצמי..
למדתי לגדל עמוד שדרה מטורף, למדתי והתפתחתי כי זה הכל כי הגעתי לקורבו.
כי זה לא רק השם קורבו שגרם לי להתפתח זה האנשים בתוכם.
נכון שקיבלתי על הראש כמה וכמה פעמים, אבל למדתי להתבגר מעצמי, לצאאת מדמות הילד האבוד, הדמות שלרגע כולם מזלזלים בה.
למדתי להיות צלם עם מוטיבציה משוגעת.
יש הרבה עובדי ליינים שלא מעריכים את מה שהם מקבלים ומסתכלים על הצד הכספי בעניין, אבל יש הרבה מעבר ואני למדתי המון ומעבר מסלין וסשה.
אני מעריך אותם ושמח על 3 שנים שהפכו אותי מאדם סגור לאדם פתוח לאדם שלם.
וזה גם פניה למי שפה בכלוב ועובד בליין, תעריכו את מה שאתם מקבלים, לעולם אל תבואו ממקום של חוסר או שלא קיבלתם.
לעבוד בליין כזה , שהוא בתאכלס זהב - שוב אני מדבר על כל הליינים של הפטיש והמין תעריכו את המקום בו אתם נמצאים.
מקווה שכולם ימצאו אנשים כמו סלין וסשה, כי למצואא אותם זה הדבר הכי קשה שבעולם.
כי זה לא רק הכסף זה המון ומעבר זה תקופות שאתם תרצו לזכור שעשיתם בהם הכל.
