החלטתי שכל יום או אנסה לפחות כל כמה ימים לרשום הרגשות כשהיא לא פה..
אז אתמול קצת התפרקתי, מה לעשות זה לפעמים סוף העולם עד שאנחנו מתאפסים על חיינו..
אבל יש דברים שקשה להתאושש מהם, וזה בסדר אנחנו בני אדם מותר להיות שם, מותר לנו לרגע להרגיש ולחוות.
הרי בשביל זה הגענו לעולם, להרגיש לחוות, דרמה,אהבה, ושלל הרגשות בחייינו.
אתמול שמתי לב שנמחקתי מהאינטסגרם שלה , ורק הפייסבוק נשאר, וזה כנראה לעקוב אחרי .
אבל ללא ספק שנינו שבורים מזה, וגם שנינו חווינו בני אדם שדפקו אותנו והסיטואציה הזאת שלנו קשורה להמון כאלה..
ב4 חודשים נוצר לי תוכן חדש בחיים, חדר בלב התפנה לו ואז בום נתפס על ידה.
ואיך קרה שהבאתי אדם מאילת, שכל שבת היה לנו סרט אחר ביחד חווינו המון בצורה משמעותית.
זוכר ביום שהבאתי אותה זה היה בשישי, לקחתי איתי את שחף יום לפני אמרתי לו 2 וחצי בלילה נוסעים. 28/10/21
הנסיעה הייתה קשוחה מאוד, לילה , אני אחרי 3 עבודות באותו יום עד 1 ומשו בלילה ואז נסיעה.
החושך היה משוגע , נסענו אני שחף וטלי להביא אותה , הגענו לאילת ב 7 וחצי בבוקר הגענו לקריות ב3 וחצי אחר הצהריים זה כבר הייתה נסיעה משוגעת.
וכשראיתי אותה ונדלקו העיניים והחיבוק אלייה.
באותו היום עוד יצאנו למסיבה ביחד ..
וזה תהליך אבל לכולנו לאבד אדם שאוהבים.