לפני שנתיים. 18 בפברואר 2022 בשעה 21:09
הלב שלי פעם מלראות אותה, אחרי חודשיים שהיא הייתה בבידודים כי מה לעשות העבודה שלה קשוחה.
חודשיים שאנחנו מנסים לקבוע וכל פעם משהו אחר מונע מאיתנו להיפגש.
ברצינות קורונה שולטת בנו ברמה מטורפת, וזה כל כך מעצבן וזה מתסכל הנושא.
הבטחתי שאהיה קליל איתה, הבטחתי שאהיה שם תמיד וזה מה שהיה נשארתי נצמדתי חיבקתי שרטתי צבטתי.
התגעגעתיי לחבלים עלייה, לנשימות שלה, לריח שלה, לצחוק שלה.
בראטית שאת עכשיו לפחות הבידודים לא ימנעו מאיתנו לקשור ולהמשיך להיפגש כי עכשיו אני אראה אותך יותר.