סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

משתדל לקחת נקודות בחיים ובאמת לראות מהצד, לפני 3 שבועות היה השנה שלך של המסע שחשבתי שיהיה , טוב חשבתי לפני שנה.

27/10 חמישי שיצא גם השנה ככה, הלכתי להביא אותך מאילת.

אני משתדל לא להיות ריגשי, או אמוציונלי במיוחד כשכל החודש האחרון אני עובר את מכות הגהנום שזה בסדר.

הרי הכל זה בחירה , וזה גם אחריות שלנו בידיים שלנו.

והנה הזכרונות בפייסבוק מתחילים לצוף , עכשיו זו תקופה הזויה עם מלא זכרונות , מלא על הפרק.

אז הזיכרונות הראשונים התחילו לצוף בפייסבוק, וזה קצת כזה קשה אפילו שהתקדמתי הלאה בצורה מדהימה.

הנשים שבחיי , המשפחה שבחיי, הגברים שנכנסו השנה לחיי שלמדתי לאהוב ולא לשנוא גברים.

אז כמה זה כבר מעיק , זה מעיק, כמובן אני כבר לא בתקופה שאובססיבי או מציק, או עוקב את חסומה בכל מקום חוץ מווצאפ במידה וצריך משהו.

אבל יודע שלא תפני, אני יודע שקשה לך ואת עושה את שלך, יודע על הכל מסביב.

אז עכשיו ניתן לפייסבוק לתת זכרונות שאני מקווה שכבר לא יהיו שם.

שאלתי את עצמי מה יקרה אם תבקשי לחזור להיקשר או להיות בקשר, זוכר שאני אדם שסולח לאנשים ומחזיר לחיי אפילו כאלה שפגעו יחסית.

אבל אמרתי שזה מקרה שלא יחזור, הבית שלי הוא שלי ושל האישה, נשבעתי שלא אכניס לבית וללב אנשים שמנצלים.

והנה תקופת החלמה מדהימה, תקופה שהכל נפתח דברים מסתדרים להם.

איך אדם אחד הצליח להשפיע בחודשיים 3 מה שהרבה לא הצליחו ככה.

וזה רק מראה חיבור נשמתי שלפעמים לא אמור לקרות בגלגולים מסויימים וזה לא רע וזה בסדר.

רק מה שנשאר להודות לך, להודות ליקום להודות לסביבה שהרימה.

אז היום לא קושר, גם לא מחר, גם לא מהלך השבוע כי יש מלא על הראש, צריך לנוח מלהכיל.

גם הרכב חזר אז יכול לטייל.