סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

מצחיק ,

פשפשתי לי בפייסבוק היום , ישבתי ראיתי שתמונה שלה קפצה , חברה וותיקה מהילדות כשהייתי ילד אמא שלי הייתה עובדת אצל אמא שלה.

הייתי ליטרלי רוב הילדות שם, עולה לרחוב האלון ברגל הליכה של שעה (פעם העדפתי ללכת והמון).

היה מצחיק, גדלתי אצל משפחה דיי מקסימה, 2 הורים נורמטיביים - 2 אחים ואחות -ולהם היה מחשב ואינטרנט.

כשהייתי מבלה שם תמיד היינו נכנסים לחדר של אבא שלה לרשת , הייתי משחק על המחשב שלה והרבה, היינו משחקים בלגו, היה להם כלב לברדור בשם דובי.

המשפחה הזאת הייתה סוג של המשפחה המושלמת - בסדר אין כזה מושלם אבל מה לא חוויתי איתם שם, מה שמצחיק שבדלת ממול המשפחה החמישית שלי הייתה.

גם משפחה מגניבה, היום באמריקה כבר מעל 14 שנה שלא ראיתי אותם .

ככה גדלתי ב עוד 2 משפחות מעבר למשפחה שלי, וגם בבית השני אמא שלי עבדה.

אז הייתי מבלה גם פה וגם שם, עם המשפחה האמריקאית , הייתי יוצא לקולנוע , הייתה להם חנות בגדים בקניון מוכר.

וזה מצחיק שגדלתי ב2 משפחות ששתיהן שונות אחת מהשניה , אבל אשכרה לקחתי יחסית המון .

חוויתי כאב בשתיהן חוויתי אהבות בשתיהן , חוויתי את המשפחות אבל זה תמיד להיות נספח.

בגלל שאמא שלי חד הורית, אז אפשר להבין מה קורה.

טיילתי המון איתה בעיר מולדת שלי, עבודות שלה, המשפחה שלנו אני והיא וגם המשפחה בשר ודם מהצד שלה.

אבל אף פעם לא ידעתי קונספט שהוא של משפחה.

סתם פוסט שיתוף