התאוששות?
אחרי שישי האחרון, בקושי ישנתי , הייתה מלא עבודה גם בשבת.
ואז היא הגיעה לה, כמו שעון שוויצרי כשקובעים היא מגיעה ממש על הדקה וזה ממש טוב מבחינתי זה מראה המון.
החיבוק - אחרי 3 שבועות שלא התראינו כי שנינו לא היינו במצב לכלום.
וכשלנו יש סשן אנחנו מכילים ומוכלים יחדיו וזה חזק מאוד איתה, האווירה, הוויב, הכל איתה ממש חזק שזה משהו שלא יאמן.
הכנתי לה קפה, ישבנו דיברנו חשפנו עוד שכבות נפשיות , מקומות אישיים שהרבה זמן לא פתחנו.
אחרי זמן מה היא מתלבשת לה, שמה את מה שאנחנו אוהבים.
ניגשים לחוות את מה שאנחנו מיועדים לו, ויורדים לנו לרצפה ומתחילים בקשירה.
היא כל כך צייתנית, יש פעמים שאני לא מבקש והיא עושה, והכל מאהבה.
אני אוהב לראות אותה, איך שהיא מביטה עליי, בוחנת מנסה להבין את המהלך הבא שלי.
מתחברים לנו עם החבלים, והיא יורדת ארצה , ואני מוביל אותה בריקוד שלנו וממשיך לקשור מבטים מצטלבים.
אני נוגע בעדינות ומעביר את היד שלי עליה ועל פנייה, ובגופה , ומסניף את הריח שלה שממכר וגורם לכל החושים שלי לקום.
מרים אותה לקשירה, הפעם לא עשינו תלייה, הבנתי ששנינו צריכים משהו אחר ורגוע יחסית.
וככה נמשכו להם 4 שעות של סשן אחד ארוך, עם הפסקת סיגריה ואוכל באמצע .
לאחר ההפסקה עברנו לשלב מענין אחר,
אמרתי לה לשים את הצעצוע שלה למטה, חיכיתי לזה תאמת לראות אותה עם הרטט, איך שהיא בנוחות עם זה.
נשכבת לה על הספה בצורה כל כך נעימה ואני משנה את התנוחה שלה כדי שיהיה לה ולי נוח.
ומתחילים במגע בחיבוק ובהרגשה ובחיבור איתה.
והספנקים לא מאחרים להגיע , עם כל ספנק וספנק היא נעה לה יותר, מעביר את הידיים שלי על פלג גופה התחתון מרגיש את הרטט.
מעביר את הפלוגרים על הישבן ומצליף, ורואה אותה נעה לה וזזה וקצת לא נוח, והיא מקבלת ביסים ועוד.
וככה שנינו במשך שעה עפים לנו במרחב.
ובסוף מסובב אותה , מתקרב מלטף, ונמס אל ידייה .