נפגשנו היום לשיחה,
אחרי חודש ומשו שלא יצא לנו להיפגש.
חוץ מדאנג'ן, כי זה הקטע שלנו טוב לפחות היה שלנו.
ישבנו לשיחה של חצי שעה, ככה התחלנו בזה שאנחנו צריכים לדבר.
שנינו הבנו מה צריך לעשות ואיך לקחת את הקשר הזה, התחלנו לדבר על מה היה בקשר ואיך היה - מה שאני מתפלא שהקשר היה מממש אחלה.
אף פעם לא רבנו , לפחות רק פעם אחת.
תמיד ידענו איפה לעזור ולהתעצם.
וישבנו פשוט דיברנו על מה כל אחד לקח בקשר הזה, אני לא חשבתי לרגע שיסתיים הקשר איתה ככה חשבתי שאולי עוד שנה שנתיים.
והנה מסתיים הקשר, הייתי בשוק שהיא הוקירה תודה, והסבירה מה היא לקחה ממני, מה היא אימצה לעצמה וכמעט בכיתי.
ואז הדמעות ירדו להן ממקום קשה שלפרק.
סיימנו לנו אחרי חצי שעה היא ברבע דמעות שלא הוציאה ואני כבר אחרי זה .
הגעתי הביתה וקיבלתי עוד בשורה מפרקת אבל לא ארחיב כי אין מה.
הגיע הזמן לנוח מהכל, לקחת הפסקה אולי גם לסיים הכל ולשים הכל קבור....
הזמן להתפרק הגיע ולהישבר ולדעת שזה החיים.
לעת עתה אקח הפסקה מעצמי אפילו.
אין מושג אם אחזור לכלוב בשבועיים הקרובים אבל אני מקווה.
