............
עברתי קצת באינסטגרם, מחקתי עוד חברים משותפים שלי ושל לונה.
העדפתי כמה שפחות לראות, אפילו שעברנו שנה ארוכה ביחד חושב שזו הייתה השנה הכי ארוכה שלי שחווויתי חיים שלמים בשנה אחת.
גם את האחרונה שהייתה איתי, תהיתי לשלוח לה הודעה, לבדוק, לראות, להבין, רק עוד הודעה אחרונה....
ללונה אמרתי שלא אשלח הודעה, גם מחקתי קבוצות משותפות איתה.
זה הזמן שלה להתקדם להבין לטעות להתנסות לראות לגדולללל ולקבל אחריות.
ועם זאת אני גאה במה שיש לי, אז למה אני שבורי ככה, חשבתי שאחרי עדן לא נשברתי - אבל בכנות נשברתי.
לא שיתפתי את הקבוצה שלי שמכירים אותה, למרות שמאז כשכולנו לא במסיבות אז מממממ לא רואים אותה אני לא רואה אותה והיא גרה קרוב - אפילו כשבאלי להפתיע בביקור קטן אסור כי אני אקבל טריקה בדלת...
או סטירה תלוי על מה הולכים.
אבל אני מאושר גם , אני רואה את עצמי, התפתחתי , השתניתי בחודש ---- אני שם לב ועד לשינויים בחיי.
אני מחכה כבר שהסופש הזה יגיע בזמנים שאני צריך ורוצה, אני יודע שהיא תגיע ותפיל אותי מהרגליים.
G שאת , כמה באלי ומחכה שבוע רביעי שאנחנו יחד, סופש נוסף לראות אותך.
רק שהיא תגיע היום, והלב יהיה שקט.
אני יודע שהיום הישבן שלה יהיה שלי, הלב שלה שלי, הלב שלי שלה, הנפשות של שנינו יחד.