עבר חודש ושבוע.
התפרקתי היום בידיים של מישהי אחרת, לא משנה ההגדרות כרגע.
וחשבתי על הכל בערך, על איך שנגמר שזה עדיין קשה והזוי.
מרגיש שעולם שלם נאבד ונעלם, עם הפרידה וההסתגרות.
מודה שנכנסתי לבלוג שלך , גם את עברת פרידה כשנכנסנו לקשר...
אין לי רצון אפילו לראות תתמונות שלך, הכל צף כבר שבוע שלם.
בסין פגשתי את לונה, היא באה לבד היא נראת ממש טוב, היא האריכה תשיער עכשיו הוא אפור.
היא תופסת כיוון חדש, נראה שעדיין קשה לה עם דברים אבל היא עם ראש למעלה קתת מבולבלת אבל היא משתדלת.
יצא לנו לשתף ולדבר , פרקנו , סגרנו מעגל למרות שהייתי רוצה לקשור אותה בסין ולסגור את זה אבל לא נתתי לזה מקום.
עדיין דיי שמח בשבילה.
גם אני משתדל, אבל זה לא עוזר כי מה שחסר זה החיבוק והמגע שלך.
אני יודע שזה יעבור אלו תקופות של פרידות ואהבות חדשות.
אני מתמקד במה שטוב לי , מתמקד באהבות שיש לי.
יודע שהחיבור איתך לא היה סתם ...
אז למה זה נגמר , מה עם לנסות שוב לתת לזה לקרות הרי הכל היה טבעי בנינו.
I gave you my heart.
אחת הסיבות שאני שמח שהתנתקתי מהמסיבות פה בצפון זה כדי 'לא אהיה באיזור שלך, כדי שלא יקרה מצב לא נעים לך .
כי אני יודע שאם היית ליידי, הייתי ניגש לחיבוק ארוך כזה שלא נגמר.
אני יודע שהכל לטובה.
ותודה לגברת קרו... שהייתה שם איתי היום שהכילה ועזרה לי לעבור את פרץ הבכי...
אולי ימחק אבל עד אז שישאר תזכורת.
מתגעגע לראות עלייך את הקימונו שלך.