סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

מקרה מוזר,

אתמול הייתי בנסיעה עם המשפחה שלי, נסיעה שגרתית ממקום למקום.

שמתי לב אני שונה מכולם , דיברנו על טיולים לחול משו שתמיד אני אוהב לשמוע - אבל משו מוזר- המשפחה שלי כנל כמעט כולם למעט 2 3 מהמשפחה שאנחנו ביחד.

לא אוהבים את אירופה.

אין להם שום זיקה, שום אהבה, שום כלום - אצל המשפחה - כי כולנו מרוקו.

ידוע שכולם שונים, תמיד נהיה שונים אבל עדיין אני באמת הכי שונה שם.

עליתי לבית של בן דוד שלי, שגדלנו בערך מאז שהוא נולד  הילד הזה עבר איתי חיים שלמים.

זוכר את הימים בתור ילדים כל יום היינו ביחד, הוא היה באמת החבר הכי טוב שלי בחיים.

ואתמול באתי לקחת משו מאצלו ואני מסתכל כזה, ובראש שלי - כי כמובן 10 שנים אני לא גר בעיר הקודמת.

ואז אני מה קורה ילד, לרגע עברה לי איזה מחשבה בראש - זה בן דוד שלי? זו תחושה כשאתה לא רואה בן אדם כל הזמן .

הילד התפתח , גדל , עדיין נמוך ממני תמיד היה נמוך .

גדלנו ביחד, היינו רבים מלא מכות בתור ילדים כל הזמן,  כנראה שאין באמת מנוס מנושא המכות אההה....

וזה מצחיק עם כמה שהייתי קרוב למשפחה שלי  בתור ילד ונער, הם לא יודעים הכל לפחות לא 60 אחוז מהחיים שלי.