מתאושש היום,
נחתנו בלילה של ראשון, היה קשוח לחזור לחום ולארץ הזאת למרות שבטיול השתדלנו לא לחשוב על מה שקורה.
יש עוד המון לכתוב על בודפשט אבל אגיע לחלק שלי, החלק של השיבארי שלא האמנתי שבאמת יהיה .
היא ביקשה שאגיע ליער בצד של בודה, הצד השני אחרי הגשר - מי שלא יודע בודפשט מחולקת ל2 צדדים - בודה שזה החלק הישן יותר של העיר.
הטבע , האנשים שם , הבתים, הכל נראה ישן יותר ומהמם.
עולה על האוטובוס השני כי החלפה, עולה לאוטובוס יושב וחשבתי שראיתי אותה אבל לא יודע ואז רושם לה שאני על האוטובוס וזו באמת הייתה היא והיא מדבר איתי.
נשבע שהרגשתי את האנרגיות שלה, החיוך שלה, הכל אצלה - ושוב זה סוג הנשים שאני ממש אוהב , ראסטות מראה היפי, רוחנית, ושוב אני חולק אבל אני מורכב.
דיברנו כל הדרך ירדנו מהאוטובוס והתחלנו ללכת וחיפשנו עץ - לא ראיתי יער כזה בחיים בארץ - אבל ברומניה ראיתי מה שכן היער שם עם תצפיות על העיר.
נתתי לה להיות אחראית על המוזיקה כי הרגשתי שצריך, וכשיש קולות פנימיים למה עליי להשתיק? אחרי הכל צריך לתת לקולות את המקום לצאת.
שמנו את המוזיקה שהיא בחרה -
לינק לפלייליסט.
שתבינו נחתנו בבודפשט בשעה 14:00 לאחר מכן בשעה 15:00 היינו במלון הלכתי להתקלח וישר למפגש רמשטיין שעליו אחפור בפוסט הבא.
ואחריו כבר יצאתי לקשור - אינטנס מממש.
יושבים לנו ומתחילים לקשור, היא כבר נתנה לי רפרנס של הקשירה עצמה, ואמרתי שזה קליל ונוח אמנם תליה לפעם הראשונה אצלי זה שנוי במחלוקת אבל נתתי לזה מקום.
כמובן ששיחת גבולות הייתה לנו בתקופת ההכרות וכמובן שעשינו ריענון שבוע לפני שהגעתי לבודפשט.
ממשיך בקשירה ועוד חבל ועוד חבל, כמובן שאני רואה את ההתמסרות שלה ואיך שהיא לוקחת את זה המבט שלה כל כך כיף לי.
הרמתי אותה ונתתי לה להיות קצת עם עצמה והיא כבר בהיי - מיותר לציין שהיו לה חוויות שיבארי אבל לא תלייה ולא חוויות שיבארי נכונות.
אחרי כמה זמן קושר לה את הראסטות וממשיך לשחק עם חבלים ולעטוף ולחבק ולגעת ולהיות שם.
אחרי כשעה הורדתי אותה, התחיל לו האפטר קייר- החיבוקים המעטפת הקסם שהתרחש שנינו במין קסם אחד גדול.
קיבלתי ממנה מתנה, משקה הונגרי שאמא שלה עושה - פאלינקה רק שלא ידעתי שזה אלכוהול אבל ווואו.
כמובן שהיא הסבירה לי איך לחזור - ואני בסטרס כי כבר 15 אחוז בסוללה והמזל שלי שנגמר כשהגעתי למלון.
