סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

כותב לך ,

הבוקר בדרך לעבודה,

שוב עלית במחשבות, ראיתי את  הסירטון שלך MEMORY....

למה זה כל כך כואב, את יכולה להגיד לי בבקשה?

שומע את  השיר, שמרמלדה שמה לך בסירטון השיר הזה עצוב וקשה לי לשמוע אבל אני לא יכול  להפסיק.

באוטובוס זלגו הדמעות, יושב ורואה קצת תמונות שלך לפחות ממה שאפשר ....

אבל אני בסדר את יודעת...

אני ממשיך ממשיך ממש, קצת מנסה לעודד אחרים להראות אחרת, לחפש זוויות אחרות בנושא.

אפילו את בתשי שהיא מותק של בחורה אחת הבנות שעובדות בדאנג'ן, התחלנו לדבר אתמול הסברתי לה שגם אפשר וזה בסדר  להרגיש כמו שמרגישים.

הצלחתי לפחות במשו קטן, לעזור  לה לראות אחרת אולי לקבל אחרת להקל עלייה ולקחת חלק מהבלאגן שהיא חווה.

ואני כל  היום בעבודה עדיין מרגיש את האובדן ואת החור הזה.....

באלי לתת  לך  עוד חיבוק  ענק.

כבר השבוע אני אשב על סקיצה ייקח לי קצת זמן ואעשה אותה, אל תדאגי לא שכחתי.

אני כמובן אדבר  עם המקעקע שלי מבודפשט בשביל זה.

הזמן ירפא? לא יודע תאמת הזמן אף פעם לא יכול לעבור הזיכרון שם.

אבל אני בסדר ממש זה רק יושב חזק וזה לא ישחרר, בקרוב אגיע לבקר בקרוב ממש.

עד אז אוהב אותך שועלה אדומה שאת.

Kiss me hard before you go

Summertime sadness

I just wanted you to know

That baby, you the best