אני חושב שעם הזמן אני מתחיל ללמוד לגבי סובלנות במיוחד שזה בנוגע לפרטנריות בדסמיות קיימות שלי.
אסביר:
לפני שנתיים וחצי 3 כנראה שהייתי רוצה לקשור המון, מבחינתי כל יום כל הזמן.
וגם הייתי ממש לחוץ כדי לקשור ולעשות שיבארי.
בכל מקרה , זו דרך לא בריאה, ממש ממש ממש לא בריאה וזה קשוח היה ללמוד זאת בדרכים מאוד מעצבנות.
בתקופה של השנתיים האחרונות למדתי המון על סובלנות מתי לקשור ומתי לא לקשור לא רק לנוח אבל גם.
על המקרה הספיציפי כרגע אאבל יש עוד מקרים שלמדתי להבין שאי אפשר לקשור כל הזמן וכל שבוע אלא צריך לתת לזה זמן ולצבור מתח.
ועל זה למדתי ממישהי פה ממש מדהימה שגם חברה וותיקה שלי שהיא עזרה לי המון לראות את זה ככה בצורה חלקה.
נקרתה לדרכי בחורה מקסימה איפה שהוא בחודשים האחרונים הגיעה אליי משום מקום באמת ושזה כל כך מתחבר לי.
מפה לשם, היא כמו עפיפון ללא חוט, הכל בזמן שלה, הכל אצלה חופשי שום דבר לא קבוע איתה....
ואני יודע מתי אני רוצה לקשור ואיך ולמה וכמה.
במיוחד בזמן האחרון משתדל לדעת לנתב כי כרגע הקבועות שחוו איתי 3 -4 סשנים שם אני נשאר כי אני יודע את כמות ההכלה שיכול להכיל ולתת.
וזה ממש קשוח, אני יודע שתקשורת גובהה זה חשוב לי בתור אדם וקושר ובכללי גם כי אני מאוד מסודר בשנה האחרונה ותמיד יודע מה אני צריך.
ואני ההפך הגמור,
